Luke 22

Now the feast of unleavened bread drew nigh, which is called the Passover.

ויקרב חג המצות הנקרא פסח׃

And the chief priests and scribes sought how they might kill him; for they feared the people.

והכהנים הגדולים והסופרים מבקשים איך יהרגהו כי יראו מפני העם׃

Then entered Satan into Judas surnamed Iscariot, being of the number of the twelve.

והשטן נכנס ביהודה המכנה איש קריות והוא במספר שנים העשר׃

And he went his way, and communed with the chief priests and captains, how he might betray him unto them.

וילך וידבר עם ראשי הכהנים ושרי החיל איך ימסרנו אל ידם׃

And they were glad, and covenanted to give him money.

וישמחו ויאתו לתת לו כסף׃

And he promised, and sought opportunity to betray him unto them in the absence of the multitude.

ויבטח אתם ויבקש תואנה למסרו אליהם שלא לעיני ההמון׃

Then came the day of unleavened bread, when the passover must be killed.

ויבא יום המצות אשר זבוח יזבח בו הפסח׃

And he sent Peter and John, saying, Go and prepare us the passover, that we may eat.

וישלח את פטרוס ואת יוחנן לאמר לכו והכינו לנו את הפסח ונאכלה׃

And they said unto him, Where wilt thou that we prepare?

ויאמרו אליו באי זה מקום תחפץ כי נכין אותו׃

And he said unto them, Behold, when ye are entered into the city, there shall a man meet you, bearing a pitcher of water; follow him into the house where he entereth in.

ויאמר אליהם הנה אתם באים העירה ופגע אתכם איש נשא צפחת מים לכו אחריו אל הבית אשר יבוא שמה׃

And ye shall say unto the goodman of the house, The Master saith unto thee, Where is the guestchamber, where I shall eat the passover with my disciples?

ואמרתם אל בעל הבית כה אמר לך הרב איה המלון אשר אכלה שם את הפסח עם תלמידי׃

And he shall shew you a large upper room furnished: there make ready.

והוא יראה אתכם עליה גדולה מצעה שם תכינו׃

And they went, and found as he had said unto them: and they made ready the passover.

וילכו וימצאו כאשר דבר אליהם ויכינו את הפסח׃

And when the hour was come, he sat down, and the twelve apostles with him.

ויהי כאשר הגיעה השעה ויסב הוא ושנים עשר השליחים אתו׃

And he said unto them, With desire I have desired to eat this passover with you before I suffer:

ויאמר אליהם נכסף נכספתי לאכל אתכם את הפסח הזה לפני ענותי׃

For I say unto you, I will not any more eat thereof, until it be fulfilled in the kingdom of God.

כי אמר אני לכם אינני אכל אותו עוד עד כי ימלא במלכות האלהים׃

And he took the cup, and gave thanks, and said, Take this, and divide it among yourselves:

ויקח את הכוס ויברך ויאמר קחו אתה וחלקו ביניכם׃

For I say unto you, I will not drink of the fruit of the vine, until the kingdom of God shall come.

כי אמר אני לכם שתה לא אשתה מעתה מתנובת הגפן עד כי תבוא מלכות האלהים׃

And he took bread, and gave thanks, and brake it, and gave unto them, saying, This is my body which is given for you: this do in remembrance of me.

ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם לאמר זה גופי הנתן בעדכם זאת עשו לזכרוני׃

Likewise also the cup after supper, saying, This cup is the new testament in my blood, which is shed for you.

וכן גם את הכוס אחר הסעודה לאמר זו הכוס היא הברית החדשה בדמי הנשפך בעדכם׃

But, behold, the hand of him that betrayeth me is with me on the table.

אך הנה יד המסר אותי אתי על השלחן׃

And truly the Son of man goeth, as it was determined: but woe unto that man by whom he is betrayed!

כי הן בן האדם הלך לו כפי אשר נחרץ עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר׃

And they began to enquire among themselves, which of them it was that should do this thing.

והם החלו לחקר איש את רעהו מי הוא זה מהם אשר יעשה זאת׃

And there was also a strife among them, which of them should be accounted the greatest.

וגם מריבה היתה ביניהם מי יחשב להיות הגדול בהם׃

And he said unto them, The kings of the Gentiles exercise lordship over them; and they that exercise authority upon them are called benefactors.

ויאמר אליהם מלכי הגוים רדים בהם ושליטיהם יקראו עשי חסד׃

But ye shall not be so: but he that is greatest among you, let him be as the younger; and he that is chief, as he that doth serve.

ואתם לא כן כי הגדול בכם יהיה כצעיר והמשל יהיה כמשרת׃

For whether is greater, he that sitteth at meat, or he that serveth? is not he that sitteth at meat? but I am among you as he that serveth.

כי מי הוא הגדול אם המסב או המשרת הלא המסב ואני הנני בתוככם כמו המשרת׃

Ye are they which have continued with me in my temptations.

ואתם הם העמדים עמדי עד עתה בנסיונתי׃

And I appoint unto you a kingdom, as my Father hath appointed unto me;

לכן אני מנחיל אתכם כאשר הנחילני אבי את המלכות׃

That ye may eat and drink at my table in my kingdom, and sit on thrones judging the twelve tribes of Israel.

למען תאכלו ותשתו על שלחני במלכותי וישבתם על כסאות לשפט את שנים עשר שבטי ישראל׃

And the Lord said, Simon, Simon, behold, Satan hath desired to have you, that he may sift you as wheat:

ויאמר האדון שמעון שמעון הנה תבע אתכם השטן לזרותכם כחטים׃

But I have prayed for thee, that thy faith fail not: and when thou art converted, strengthen thy brethren.

ואני התפללתי בעדך אשר לא תכלה אמונתך ואתה כאשר תשוב חזק את אחיך׃

And he said unto him, Lord, I am ready to go with thee, both into prison, and to death.

והוא אמר אליו אדני הנני נכון ללכת אתך גם לבית האסורים גם למות׃

And he said, I tell thee, Peter, the cock shall not crow this day, before that thou shalt thrice deny that thou knowest me.

ויאמר אני אמר לך פטרוס לא יקרא תרנגל היום עד כי שלש פעמים כחשת בי לאמר לא ידעתיו׃

And he said unto them, When I sent you without purse, and scrip, and shoes, lacked ye any thing? And they said, Nothing.

ויאמר אליהם כאשר שלחתי אתכם בלי כיס ותרמיל ונעלים החסרתם דבר ויאמרו לא חסרנו כל דבר׃

Then said he unto them, But now, he that hath a purse, let him take it, and likewise his scrip: and he that hath no sword, let him sell his garment, and buy one.

ויאמר אליהם אכן עתה אשר לו כיס ישאהו וכן גם את התרמיל ואשר אין לו הוא ימכר את בגדו ויקנה חרב׃

For I say unto you, that this that is written must yet be accomplished in me, And he was reckoned among the transgressors: for the things concerning me have an end.

כי אמר אני לכם אשר צריך עוד להתמלא בי הכתוב הזה ואת פשעים נמנה כי כל הכתוב עלי בא עד קצו׃

And they said, Lord, behold, here are two swords. And he said unto them, It is enough.

ויאמרו אדנינו הנה פה שתי חרבות ויאמר אליהם די׃

And he came out, and went, as he was wont, to the mount of Olives; and his disciples also followed him.

ויצא וילך כיום ביום על הר הזיתים וילכו אחריו גם תלמידיו׃

And when he was at the place, he said unto them, Pray that ye enter not into temptation.

ויבא אל המקום ויאמר אליהם התפללו לבלתי בוא לידי נסיון׃

And he was withdrawn from them about a stone's cast, and kneeled down, and prayed,

והוא נפרד מהם הרחק כקלע אבן ויכרע על ברכיו ויתפלל לאמר׃

Saying, Father, if thou be willing, remove this cup from me: nevertheless not my will, but thine, be done.

אבי אם רצונך להעביר מעלי את הכוס הזאת אך אל יהי כרצוני כי אם כרצונך׃

And there appeared an angel unto him from heaven, strengthening him.

וירא אליו מלאך מן השמים ויחזקהו׃

And being in an agony he prayed more earnestly: and his sweat was as it were great drops of blood falling down to the ground.

ויבאו עליו חבלי מות ויוסף להתפלל בחזקה ותהי זעתו כנטפי דם ירדים לארץ׃

And when he rose up from prayer, and was come to his disciples, he found them sleeping for sorrow,

ויקם מהתפלל ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים מיגון׃

And said unto them, Why sleep ye? rise and pray, lest ye enter into temptation.

]74-64[ ויאמר אליהם למה תישנו קומו והתפללו אשר לא תבאו לידי נסיונ, עודנו מדבר והנה המון ואחד משנים העשר הנקרא יהודה הלך לפניהם ויקרב אל ישוע לנשק לו׃

And while he yet spake, behold a multitude, and he that was called Judas, one of the twelve, went before them, and drew near unto Jesus to kiss him.

]74-64[׃

But Jesus said unto him, Judas, betrayest thou the Son of man with a kiss?

ויאמר ישוע אליו יהודה הבנשיקה אתה מוסר את בן האדם׃

When they which were about him saw what would follow, they said unto him, Lord, shall we smite with the sword?

והאנשים אשר אתו ראים את אשר יהיה ויאמרו אליו אדנינו הנכה בחרב׃

And one of them smote the servant of the high priest, and cut off his right ear.

ויך אחד מהם את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו הימנית׃

And Jesus answered and said, Suffer ye thus far. And he touched his ear, and healed him.

ויען ישוע ויאמר רב עתה הרפו ויגע באזנו וירפאהו׃

Then Jesus said unto the chief priests, and captains of the temple, and the elders, which were come to him, Be ye come out, as against a thief, with swords and staves?

ויאמר ישוע אל ראשי הכהנים ושרי המקדש והזקנים אשר באו עליו לאמר כמו על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות׃

When I was daily with you in the temple, ye stretched forth no hands against me: but this is your hour, and the power of darkness.

ואהי אצלכם יום יום בהיכל ולא שלחתם בי יד ואולם זאת היא שעתכם ושלטן החשך׃

Then took they him, and led him, and brought him into the high priest's house. And Peter followed afar off.

ויתפשו אותו ויוליכהו ויביאהו בית הכהן הגדול ופטרוס הלך אחריו מרחוק׃

And when they had kindled a fire in the midst of the hall, and were set down together, Peter sat down among them.

ויהי כי בערו אש בתוך החצר וישבו יחדו וישב גם פטרוס בתוכם׃

But a certain maid beheld him as he sat by the fire, and earnestly looked upon him, and said, This man was also with him.

ותראהו השפחה יושב נגד האור ותבט בו ותאמר גם זה היה עמו׃

And he denied him, saying, Woman, I know him not.

ויכחש בו ויאמר אשה לא ידעתיו׃

And after a little while another saw him, and said, Thou art also of them. And Peter said, Man, I am not.

ואחרי מעט ראהו אדם אחר ויאמר גם אתה מהם ויאמר פטרוס לא אדם כי אינני׃

And about the space of one hour after another confidently affirmed, saying, Of a truth this fellow also was with him: for he is a Galilæan.

ואחרי עבר כשעה אחת קים איש אחר לאמר אמנם גם זה היה עמו כי אף הוא גלילי׃

And Peter said, Man, I know not what thou sayest. And immediately, while he yet spake, the cock crew.

ויאמר פטרוס בן אדם לא ידעתי מה אתה אמר והוא עודנו מדבר והתרנגול קרא׃

And the Lord turned, and looked upon Peter. And Peter remembered the word of the Lord, how he had said unto him, Before the cock crow, thou shalt deny me thrice.

ויפן האדון ויבט אל פטרוס ויזכר פטרוס את דבר האדון אשר דבר אליו כי בטרם יקרא התרנגל תכחש בי שלש פעמים׃

And Peter went out, and wept bitterly.

ויצא פטרוס החוצה וימרר בבכי׃

And the men that held Jesus mocked him, and smote him.

והאנשים אשר אחזו את ישוע התעללו בו ויכהו׃

And when they had blindfolded him, they struck him on the face, and asked him, saying, Prophesy, who is it that smote thee?

ויחפו את ראשו ויכהו על פניו וישאלהו לאמר הנבא מי הוא ההלם אותך׃

And many other things blasphemously spake they against him.

ועוד גדופים אחרים הרבו עליו׃

And as soon as it was day, the elders of the people and the chief priests and the scribes came together, and led him into their council, saying,

ובהית הבקר נקהלו זקני העם והכהנים הגדולים והסופרים ויעלהו לפני הסנהדרין שלהם ויאמרו האתה הוא המשיח אמר לנו׃

Art thou the Christ? tell us. And he said unto them, If I tell you, ye will not believe:

ויאמר אליהם כי אגיד לכם לא תאמינו׃

And if I also ask you, ye will not answer me, nor let me go.

וגם אם אשאל לא תשיבו דבר ולא תשלחוני׃

Hereafter shall the Son of man sit on the right hand of the power of God.

אבל מעתה יהיה בן האדם ישב לימין גבורת האלהים׃

Then said they all, Art thou then the Son of God? And he said unto them, Ye say that I am.

ויאמרו כלם הכי אתה הוא בן האלהים ויאמר אליהם אתם אמרתם כי אני הוא׃

And they said, What need we any further witness? for we ourselves have heard of his own mouth.

ויאמרו מה לנו עוד לבקש עדות הלא באזנינו שמענוה מפיו׃