Luke 18

And he spake a parable unto them to this end, that men ought always to pray, and not to faint;

וגם משל דבר אליהם להתפלל תמיד ולא להתרפות׃

Saying, There was in a city a judge, which feared not God, neither regarded man:

ויאמר שופט היה בעיר אחת אשר לא ירא את האלהים ולא נשא פנים לאדם׃

And there was a widow in that city; and she came unto him, saying, Avenge me of mine adversary.

ואלמנה היתה בעיר ההיא ותבא אליו לאמר דינה את דיני ממריבי׃

And he would not for a while: but afterward he said within himself, Though I fear not God, nor regard man;

וימאן מיום אל יום ואחרי כן אמר בנפשו גם כי את האלהים אינני ירא ולאדם לא אשא פנים׃

Yet because this widow troubleth me, I will avenge her, lest by her continual coming she weary me.

אעשה את דין האלמנה הזאת על הוגיעה אתי פן תבוא תמיד ותדכאני במלים׃

And the Lord said, Hear what the unjust judge saith.

ויאמר האדון שמעו את אשר אמר דין העולה׃

And shall not God avenge his own elect, which cry day and night unto him, though he bear long with them?

והאלהים הלא הוא יעשה דין בחיריו הקראים אליו יומם ולילה גם כי יתמהמה להושיעם׃

I tell you that he will avenge them speedily. Nevertheless when the Son of man cometh, shall he find faith on the earth?

אני אמר לכם כי יעשה את דינם במהרה אך בן האדם בבאו הימצא אמונה בארץ׃

And he spake this parable unto certain which trusted in themselves that they were righteous, and despised others:

ויוסף וישא משלו אל אנשים בטחים בנפשם כי צדיקים המה ואחרים נבזים בעיניהם ויאמר׃

Two men went up into the temple to pray; the one a Pharisee, and the other a publican.

שני אנשים עלו אל המקדש להתפלל האחד פרוש והאחד מוכס׃

The Pharisee stood and prayed thus with himself, God, I thank thee, that I am not as other men are, extortioners, unjust, adulterers, or even as this publican.

ויתיצב הפרוש לבדו ויתפלל לאמר אלהים אודך כי אינני כאשר האדם הגזלים והעשקים והנאפים או גם כמכס הזה׃

I fast twice in the week, I give tithes of all that I possess.

אני צם פעמים בשבוע אני מעשר את כל קניני׃

And the publican, standing afar off, would not lift up so much as his eyes unto heaven, but smote upon his breast, saying, God be merciful to me a sinner.

והמוכס היה עמד מרחוק ולא אבה אף לשאת את עיניו לשמים כי אם תופף על לבו לאמר אלהים סלח לי החוטא׃

I tell you, this man went down to his house justified rather than the other: for every one that exalteth himself shall be abased; and he that humbleth himself shall be exalted.

אני אמר לכם כי ירד זה לביתו נצדק מזה כי כל המרים את נפשו ישפל ואשר ישפילה ירומם׃

And they brought unto him also infants, that he would touch them: but when his disciples saw it, they rebuked them.

ויביאו אליו גם את הילדים למען יגע בהם ויראו התלמידים ויגערו בם׃

But Jesus called them unto him, and said, Suffer little children to come unto me, and forbid them not: for of such is the kingdom of God.

ויקרא אתם ישוע אליו ויאמר הניחו לילדים לבוא אלי ואל תמנעום כי לאלה מלכות האלהים׃

Verily I say unto you, Whosoever shall not receive the kingdom of God as a little child shall in no wise enter therein.

אמן אמר אני לכם כל אשר לא יקבל את מלכות האלהים כילד הוא לא יבא בה׃

And a certain ruler asked him, saying, Good Master, what shall I do to inherit eternal life?

וישאלהו קצין אחד לאמר רבי הטוב מה לי לעשות ואירש חיי עולמים׃

And Jesus said unto him, Why callest thou me good? none is good, save one, that is, God.

ויאמר אליו ישוע מדוע קראת לי טוב אין טוב בלתי אחד האלהים׃

Thou knowest the commandments, Do not commit adultery, Do not kill, Do not steal, Do not bear false witness, Honour thy father and thy mother.

את המצות אתה יודע לא תנאף לא תרצח לא תגנב לא תענה עד שקר כבד את אביך ואת אמך׃

And he said, All these have I kept from my youth up.

ויאמר את כל אלה שמרתי מנעורי׃

Now when Jesus heard these things, he said unto him, Yet lackest thou one thing: sell all that thou hast, and distribute unto the poor, and thou shalt have treasure in heaven: and come, follow me.

וישמע ישוע ויאמר עוד אחת חסרת מכר את כל אשר לך וחלק לעניים ויהי לך אוצר בשמים ובוא ולך אחרי׃

And when he heard this, he was very sorrowful: for he was very rich.

ויהי כשמעו את זאת ויעצב מאד כי עשר גדול היה לו׃

And when Jesus saw that he was very sorrowful, he said, How hardly shall they that have riches enter into the kingdom of God!

וירא ישוע כי נעצב ויאמר כמה יקשה לבעלי נכסים לבוא אל מלכות האלהים׃

For it is easier for a camel to go through a needle's eye, than for a rich man to enter into the kingdom of God.

כי נקל לגמל עבר בתוך נקב המחט מבוא עשיר אל מלכות האלהים׃

And they that heard it said, Who then can be saved?

ויאמרו השמעים ומי יוכל להושע׃

And he said, The things which are impossible with men are possible with God.

ויאמר מה שיפלא מבני אדם לא יפלא מאלהים׃

Then Peter said, Lo, we have left all, and followed thee.

ויאמר פטרוס הן אנחנו עזבנו את הכל ונלך אחריך׃

And he said unto them, Verily I say unto you, There is no man that hath left house, or parents, or brethren, or wife, or children, for the kingdom of God's sake,

ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם אין איש אשר עזב את ביתו או את אבותיו או את אחיו או את אשתו או את בניו למען מלכות האלהים׃

Who shall not receive manifold more in this present time, and in the world to come life everlasting.

ולא יקח תחתיהם כפלים הרבה בעולם הזה ובעולם הבא חיי עולמים׃

Then he took unto him the twelve, and said unto them, Behold, we go up to Jerusalem, and all things that are written by the prophets concerning the Son of man shall be accomplished.

ויקח אליו את שנים העשר ויאמר להם הננו עלים ירושלימה וימלא כל הכתוב בידי הנביאים על בן האדם׃

For he shall be delivered unto the Gentiles, and shall be mocked, and spitefully entreated, and spitted on:

כי ימסר לגוים ויהתלו בו ויתעללו בו וירקו בפניו׃

And they shall scourge him, and put him to death: and the third day he shall rise again.

ואחרי הכותם אתו בשוטים ימיתוהו וביום השלישי קום יקום׃

And they understood none of these things: and this saying was hid from them, neither knew they the things which were spoken.

והם לא הבינו מאומה ויהי הדבר הזה נעלם מהם ולא ידעו את הנאמר׃

And it came to pass, that as he was come nigh unto Jericho, a certain blind man sat by the way side begging:

ויהי בקרבו אל יריחו והנה איש עור ישב על הדרך והוא משאל׃

And hearing the multitude pass by, he asked what it meant.

וישמע את קול העם העבר וידרש לדעת מה זאת׃

And they told him, that Jesus of Nazareth passeth by.

ויגידו לו כי ישוע הנצרי עובר׃

And he cried, saying, Jesus, thou Son of David, have mercy on me.

ויצעק לאמר ישוע בן דוד חנני׃

And they which went before rebuked him, that he should hold his peace: but he cried so much the more, Thou Son of David, have mercy on me.

וההלכים בראשנה גערו בו להחשתו והוא הרבה עוד לצעק ישוע בן דוד חנני׃

And Jesus stood, and commanded him to be brought unto him: and when he was come near, he asked him,

ויעמד ישוע ויצו להביאו אליו ויהי כאשר קרב וישאלהו לאמר׃

Saying, What wilt thou that I shall do unto thee? And he said, Lord, that I may receive my sight.

מה חפצך כי אעשה לך ויאמר אדני כי אראה׃

And Jesus said unto him, Receive thy sight: thy faith hath saved thee.

ויאמר אליו ראה אמונתך הושיעה לך׃

And immediately he received his sight, and followed him, glorifying God: and all the people, when they saw it, gave praise unto God.

ופתאם ראה וילך אחריו הלך ושבח את האלהים וכל העם בראותם זאת נתנו תודה לאלהים׃