Job 4

4:1

Then Eliphaz the Temanite answered and said,

ויען אליפז התימני ויאמר׃

4:2

If we assay to commune with thee, wilt thou be grieved? but who can withhold himself from speaking?

הנסה דבר אליך תלאה ועצר במלין מי יוכל׃

4:3

Behold, thou hast instructed many, and thou hast strengthened the weak hands.

הנה יסרת רבים וידים רפות תחזק׃

4:4

Thy words have upholden him that was falling, and thou hast strengthened the feeble knees.

כושל יקימון מליך וברכים כרעות תאמץ׃

4:5

But now it is come upon thee, and thou faintest; it toucheth thee, and thou art troubled.

כי עתה תבוא אליך ותלא תגע עדיך ותבהל׃

4:6

Is not this thy fear, thy confidence, thy hope, and the uprightness of thy ways?

הלא יראתך כסלתך תקותך ותם דרכיך׃

4:7

Remember, I pray thee, who ever perished, being innocent? or where were the righteous cut off?

זכר נא מי הוא נקי אבד ואיפה ישרים נכחדו׃

4:8

Even as I have seen, they that plow iniquity, and sow wickedness, reap the same.

כאשר ראיתי חרשי און וזרעי עמל יקצרהו׃

4:9

By the blast of God they perish, and by the breath of his nostrils are they consumed.

מנשמת אלוה יאבדו ומרוח אפו יכלו׃

4:10

The roaring of the lion, and the voice of the fierce lion, and the teeth of the young lions, are broken.

שאגת אריה וקול שחל ושני כפירים נתעו׃

4:11

The old lion perisheth for lack of prey, and the stout lion's whelps are scattered abroad.

ליש אבד מבלי טרף ובני לביא יתפרדו׃

4:12

Now a thing was secretly brought to me, and mine ear received a little thereof.

ואלי דבר יגנב ותקח אזני שמץ מנהו׃

4:13

In thoughts from the visions of the night, when deep sleep falleth on men,

בשעפים מחזינות לילה בנפל תרדמה על אנשים׃

4:14

Fear came upon me, and trembling, which made all my bones to shake.

פחד קראני ורעדה ורב עצמותי הפחיד׃

4:15

Then a spirit passed before my face; the hair of my flesh stood up:

ורוח על פני יחלף תסמר שערת בשרי׃

4:16

It stood still, but I could not discern the form thereof: an image was before mine eyes, there was silence, and I heard a voice, saying,

יעמד ולא אכיר מראהו תמונה לנגד עיני דממה וקול אשמע׃

4:17

Shall mortal man be more just than God? shall a man be more pure than his maker?

האנוש מאלוה יצדק אם מעשהו יטהר גבר׃

4:18

Behold, he put no trust in his servants; and his angels he charged with folly:

הן בעבדיו לא יאמין ובמלאכיו ישים תהלה׃

4:19

How much less in them that dwell in houses of clay, whose foundation is in the dust, which are crushed before the moth?

אף שכני בתי חמר אשר בעפר יסודם ידכאום לפני עש׃

4:20

They are destroyed from morning to evening: they perish for ever without any regarding it.

מבקר לערב יכתו מבלי משים לנצח יאבדו׃

4:21

Doth not their excellency which is in them go away? they die, even without wisdom.

הלא נסע יתרם בם ימותו ולא בחכמה׃