Psalms 137

Là presso i fiumi di Babilonia, sedevamo ed anche piangevamo ricordandoci di Sion.

על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון׃

Ai salici delle sponde avevamo appese le nostre cetre.

על ערבים בתוכה תלינו כנרותינו׃

Poiché là quelli che ci avevan menati in cattività ci chiedevano dei canti, quelli che ci predavano, delle canzoni d’allegrezza, dicendo: Cantateci delle canzoni di Sion!

כי שם שאלונו שובינו דברי שיר ותוללינו שמחה שירו לנו משיר ציון׃

Come potremmo noi cantare le canzoni dell’Eterno in terra straniera?

איך נשיר את שיר יהוה על אדמת נכר׃

Se io ti dimentico, o Gerusalemme, dimentichi la mia destra le sue funzioni,

אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני׃

resti la mia lingua attaccata al palato se io non mi ricordo di te, se non metto Gerusalemme al disopra d’ogni mia allegrezza.

תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלם על ראש שמחתי׃

Ricordati, o Eterno, dei figliuoli di Edom, che nel giorno di Gerusalemme dicevano: Spianatela, spianatela, fin dalle fondamenta!

זכר יהוה לבני אדום את יום ירושלם האמרים ערו ערו עד היסוד בה׃

O figliuola di Babilonia, che devi esser distrutta, beati chi ti darà la retribuzione del male che ci hai fatto!

בת בבל השדודה אשרי שישלם לך את גמולך שגמלת לנו׃

Beato chi piglierà i tuoi piccoli bambini e li sbatterà contro la roccia!

אשרי שיאחז ונפץ את עלליך אל הסלע׃