Luke 19

E Gesù, essendo entrato in Gerico, attraversava la città.

ויבוא ויעבר ביריחו׃

Ed ecco, un uomo, chiamato per nome Zaccheo, il quale era capo dei pubblicani ed era ricco,

והנה איש ושמו זכי מראשי המוכסים והוא עשיר׃

cercava di veder chi era Gesù, ma non poteva a motivo della folla, perché era piccolo di statura.

ויבקש לראות את ישוע מי הוא ולא יכל מפני העם כי שפל קומה היה׃

Allora corse innanzi, e montò sopra un sicomoro, per vederlo, perch’egli avea da passar per quella via.

ויקדם וירץ ויעל על שקמה לראותו כי שם הדרך אשר יעבר בה׃

E come Gesù fu giunto in quel luogo, alzati gli occhi, gli disse: Zaccheo, scendi presto, perché oggi debbo albergare in casa tua.

ויהי בבאו אל המקום ההוא ויבט ישוע ויראהו ויאמר אליו זכי רד מהר כי צריך אני לשבת היום בביתך׃

Ed egli s’affrettò a scendere e lo accolse con allegrezza.

וימהר וירד ויאספהו בשמחה׃

E veduto ciò, tutti mormoravano, dicendo: E’ andato ad albergare da un peccatore!

וילונו כל הראים לאמר בא ללון בבית איש חוטא׃

Ma Zaccheo, presentatosi al Signore, gli disse: Ecco, Signore, la metà de’ miei beni la do ai poveri; e se ho frodato qualcuno di qualcosa gli rendo il quadruplo.

ויעמד זכי ויאמר אל האדון הנה אדני את מחצית נכסי אני נתן לעניים ואם עשקתי איש אשיב לו ארבעתים׃

E Gesù gli disse: Oggi la salvezza è entrata in questa casa, poiché anche questo è figliuolo d’Abramo:

ויאמר אליו ישוע היום היתה תשועה לבית הזה באשר בן אברהם גם הוא׃

poiché il Figliuol dell’uomo è venuto per cercare e salvare ciò che era perito.

כי בא בן האדם לבקש ולהושיע את האבד׃

Or com’essi ascoltavano queste cose, Gesù aggiunse una parabola, perché era vicino a Gerusalemme ed essi pensavano che il regno di Dio stesse per esser manifestato immediatamente.

ויהי הם שמעים את זאת ויסף שאת משל על אשר קרב לירושלים והמה חשבים כי מהרה תגלה מלכות האלהים׃

Disse dunque: Un uomo nobile se n’andò in un paese lontano per ricevere l’investitura d’un regno e poi tornare.

על כן אמר איש אחד מן האדירים הלך אל ארץ רחוקה לקחת לו ממלכה ולשוב׃

E chiamati a sé dieci suoi servitori, diede loro dieci mine, e disse loro: Trafficate finch’io venga.

ויקרא אל עשרה מעבדיו ויתן להם עשרה מנים ויאמר להם סחרו בהם עד באי׃

Ma i suoi concittadini l’odiavano, e gli mandaron dietro un’ambasciata per dire: Non vogliamo che costui regni su noi.

ובני עירו שנאים אותו וישלחו מלאכים אחריו לאמר לא נחפץ בזה כי ימלך עלינו׃

Ed avvenne, quand’e’ fu tornato, dopo aver ricevuto l’investitura del regno, ch’egli fece venire quei servitori ai quali avea dato il danaro, per sapere quanto ognuno avesse guadagnato, trafficando.

ויהי אחרי קחתו את הממלכה וישב ויאמר לקרא את העבדים ההם אשר נתן להם את הכסף למען ידע מה הרויח כל אחד במסחרו׃

Si presentò il primo e disse: Signore, la tua mina ne ha fruttate altre dieci.

ויבא הראשון ויאמר אדני מנה שלך הביא עשרת מנים׃

Ed egli gli disse: Va bene, buon servitore; poiché sei stato fedele in cosa minima, abbi podestà su dieci città.

ויאמר אליו כן העבד הטוב תחת אשר היית נאמן במעט מזער היה שליט על עשר ערים׃

Poi venne il secondo, dicendo: La tua mina, signore, ha fruttato cinque mine.

ויבא השני ויאמר אדני מנה שלך עשה חמשת מנים׃

Ed egli disse anche a questo: E tu sii sopra cinque città.

ויאמר גם לזה אף אתה היה על חמש ערים׃

Poi ne venne un altro che disse: Signore, ecco la tua mina che ho tenuta riposta in un fazzoletto,

ויבא האחר ויאמר הא לך מנה שלך אשר היה אצלי צרור בסודר׃

perché ho avuto paura di te che sei uomo duro; tu prendi quel che non hai messo, e mieti quel che non hai seminato.

מפני יראתי אתך כי אתה איש קשה לקח את אשר לא הנחת וקצר את אשר לא זרעת׃

E il padrone a lui: Dalle tue parole ti giudicherò, servo malvagio! Tu sapevi ch’io sono un uomo duro, che prendo quel che non ho messo e mieto quel che non ho seminato;

ויאמר אליו מפיך אשפטך העבד הרע אתה ידעת כי אני איש קשה לקח את אשר לא הנחתי וקוצר את אשר לא זרעתי׃

e perché non hai messo il mio danaro alla banca, ed io, al mio ritorno, l’avrei riscosso con l’interesse?

ולמה לא נתת את כספי לשלחני ואני בבואי הייתי תובע אותו במרבית׃

Poi disse a coloro ch’eran presenti: Toglietegli la mina, e date la a colui che ha le dieci mine.

ויאמר אל העמדים שם שאו ממנו את המנה ותנוהו אל אשר לו עשרת המנים׃

Essi gli dissero: Signore, egli ha dieci mine.

ויאמרו אליו אדנינו יש לו עשרת מנים׃

Io vi dico che a chiunque ha sarà dato; ma a chi non ha sarà tolto anche quello che ha.

הן אני אמר לכם כי כל איש שיש לו ינתן לו ואשר אין לו יקח ממנו גם את אשר לו׃

Quanto poi a quei miei nemici che non volevano che io regnassi su loro, menateli qua e scannateli in mia presenza.

אבל את איבי ההם אשר לא חפצו מלכי עליהם הביאו אתם הנה והרגו אתם לפני׃

E dette queste cose, Gesù andava innanzi, salendo a Gerusalemme.

ויכל לדבר הדברים האלה ויעבר לפניהם ויעל ירושלים׃

E avvenne che come fu vicino a Betfage e a Betania presso al monte detto degli Ulivi, mandò due de’ discepoli, dicendo:

ויהי בקרבו אל בית פגי ובית היני בהר הנקרא הר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו לאמר׃

Andate nella borgata dirimpetto, nella quale entrando, troverete legato un puledro d’asino, sopra il quale non è mai montato alcuno; scioglietelo e menatemelo.

לכו אל הכפר אשר ממולנו והיה בבואכם שמה תמצאו עיר אסור אשר לא ישב עליו אדם עד עתה התירו אתו והביאו׃

E se qualcuno vi domanda perché lo sciogliete, direte così: Il Signore ne ha bisogno.

וכי ישאל אתכם איש למה תתירהו כה תאמרו אליו יען כי האדון צריך לו׃

E quelli ch’erano mandati, partirono e trovarono le cose com’egli avea lor detto.

וילכו השלוחים וימצאו כאשר דבר אליהם׃

E com’essi scioglievano il puledro, i suoi padroni dissero loro: Perché sciogliete il puledro?

ויתירו את העיר ויאמר אליהם בעליו למה זה אתם מתירים את העיר׃

Essi risposero: Il Signore ne ha bisogno.

ויאמרו האדון צריך לו׃

E lo menarono a Gesù; e gettati i loro mantelli sul puledro, vi fecero montar Gesù.

ויביאהו אל ישוע וישליכו את בגדיהם על העיר וירכיבו עליו את ישוע׃

E mentre egli andava innanzi, stendevano i loro mantelli sulla via.

ובנסעו הציעו את בגדיהם על הדרך׃

E com’era già presso la città, alla scesa del monte degli Ulivi, tutta la moltitudine dei discepoli cominciò con allegrezza a lodare Iddio a gran voce per tutte le opere potenti che aveano vedute,

ויקרב אל מורד הר הזיתים ויחלו כל המון התלמידים לשבח את האלהים בשמחה ובקול גדול על כל הגבורות אשר ראו לאמר׃

dicendo: Benedetto il Re che viene nel nome del Signore; pace in cielo e gloria ne’ luoghi altissimi!

ברוך המלך הבא בשם יהוה שלום בשמים וכבוד במרומים׃

E alcuni de’ Farisei di tra la folla gli dissero: Maestro, sgrida i tuoi discepoli!

ומקצת פרושים אשר בתוך העם אמרו אליו רבי גער בתלמידיך׃

Ed egli, rispondendo, disse: Io vi dico che se costoro si tacciono, le pietre grideranno.

ויען ויאמר אני אמר לכם כי אם יחשו אלה תזעקנה האבנים׃

E come si fu avvicinato, vedendo la città, pianse su lei, dicendo:

ויהי כאשר קרב וירא את העיר ויבך עליה לאמר׃

Oh se tu pure avessi conosciuto in questo giorno quel ch’è per la tua pace! Ma ora è nascosto agli occhi tuoi.

לו ידעת אף את בעוד יומך הזה את דבר שלומך ועתה נעלם מעיניך׃

Poiché verranno su te de’ giorni nei quali i tuoi nemici ti faranno attorno delle trincee, e ti circonderanno e ti stringeranno da ogni parte;

כי ימים באים עליך ושפכו איביך סוללה סביביך והקיפוך וצרו עליך מכל עבריך׃

e atterreranno te e i tuoi figliuoli dentro di te, e non lasceranno in te pietra sopra pietra, perché tu non hai conosciuto il tempo nel quale sei stata visitata.

וסחבו אותך ואת בניך בקרבך ולא ישאירו בך אבן על אבן עקב כי לא ידעת את עת פקדתך׃

Poi, entrato nel tempio, cominciò a cacciar quelli che in esso vendevano,

ויבא אל המקדש ויחל לגרש משם את המכרים ואת הקונים בו׃

dicendo loro: Egli è scritto: La mia casa sarà una casa d’orazione, ma voi ne avete fatto una spelonca di ladroni.

ויאמר אליהם הן כתוב ביתי בית תפלה הוא ואתם עשתים אותו למערת פריצים׃

Ed ogni giorno insegnava nel tempio. Ma i capi sacerdoti e gli scribi e i primi fra il popolo cercavano di farlo morire;

ויהי מלמד יום יום במקדש והכהנים הגדולים והסופרים וגם ראשי העם מבקשים לאבדו׃

ma non sapevano come fare, perché tutto il popolo, ascoltandolo, pendeva dalle sue labbra.

ולא מצאו מה לעשות כי כל העם דבקו אחריו לשמע אתו׃