Ecclesiastes 10

Le mosche morte fanno puzzare e imputridire l’olio del profumiere; un po’ di follia guasta il pregio della sapienza e della gloria.

זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח יקר מחכמה מכבוד סכלות מעט׃

Il savio ha il cuore alla sua destra, ma lo stolto l’ha alla sua sinistra.

לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו׃

Anche quando lo stolto va per la via, il senno gli manca e mostra a tutti ch’è uno stolto.

וגם בדרך כשהסכל הלך לבו חסר ואמר לכל סכל הוא׃

Se il sovrano sale in ira contro di te, non lasciare il tuo posto; perché la dolcezza previene grandi peccati.

אם רוח המושל תעלה עליך מקומך אל תנח כי מרפא יניח חטאים גדולים׃

C’è un male che ho veduto sotto il sole, un errore che procede da chi governa:

יש רעה ראיתי תחת השמש כשגגה שיצא מלפני השליט׃

che, cioè la stoltezza occupa posti altissimi, e i ricchi seggono in luoghi bassi.

נתן הסכל במרומים רבים ועשירים בשפל ישבו׃

Ho veduto degli schiavi a cavallo, e de’ principi camminare a piedi come degli schiavi.

ראיתי עבדים על סוסים ושרים הלכים כעבדים על הארץ׃

Chi scava una fossa vi cadrà dentro, e chi demolisce un muro sarà morso dalla serpe.

חפר גומץ בו יפול ופרץ גדר ישכנו נחש׃

Chi smuove le pietre ne rimarrà contuso, e chi spacca le legna corre un pericolo.

מסיע אבנים יעצב בהם בוקע עצים יסכן בם׃

Se il ferro perde il taglio e uno non l’arrota, bisogna che raddoppi la forza; ma la sapienza ha il vantaggio di sempre riuscire.

אם קהה הברזל והוא לא פנים קלקל וחילים יגבר ויתרון הכשיר חכמה׃

Se il serpente morde prima d’essere incantato, l’incantatore diventa inutile.

אם ישך הנחש בלוא לחש ואין יתרון לבעל הלשון׃

Le parole della bocca del savio son piene di grazia; ma le labbra dello stolto son causa della sua rovina.

דברי פי חכם חן ושפתות כסיל תבלענו׃

Il principio delle parole della sua bocca è stoltezza, e la fine del suo dire è malvagia pazzia.

תחלת דברי פיהו סכלות ואחרית פיהו הוללות רעה׃

Lo stolto moltiplica le parole; eppure l’uomo non sa quel che gli avverrà; e chi gli dirà quel che succederà dopo di lui?

והסכל ירבה דברים לא ידע האדם מה שיהיה ואשר יהיה מאחריו מי יגיד לו׃

La fatica dello stolto lo stanca, perch’egli non sa neppur la via della città.

עמל הכסילים תיגענו אשר לא ידע ללכת אל עיר׃

Guai a te, o paese, il cui re è un fanciullo, e i cui principi mangiano fin dal mattino!

אי לך ארץ שמלכך נער ושריך בבקר יאכלו׃

Beato te, o paese, il cui re è di nobile lignaggio, ed i cui principi si mettono a tavola al tempo convenevole, per ristorare le forze e non per ubriacarsi!

אשריך ארץ שמלכך בן חורים ושריך בעת יאכלו בגבורה ולא בשתי׃

Per la pigrizia sprofonda il soffitto; per la rilassatezza delle mani piove in casa.

בעצלתים ימך המקרה ובשפלות ידים ידלף הבית׃

Il convito è fatto per gioire, il vino rende gaia la vita, e il danaro risponde a tutto.

לשחוק עשים לחם ויין ישמח חיים והכסף יענה את הכל׃

Non maledire il re, neppur col pensiero; e non maledire il ricco nella camera ove tu dormi; poiché un uccello del cielo potrebbe spargerne la voce, e un messaggero alato pubblicare la cosa.

גם במדעך מלך אל תקלל ובחדרי משכבך אל תקלל עשיר כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל הכנפים יגיד דבר׃