II Corinthians 3

Elkezdjük-é ismét ajánlgatni magunkat? Vagy talán szükségünk van, mint némelyeknek, ajánló levelekre hozzátok, avagy tőletek?

הנחל עוד לשבח עצמנו האם נצטרך כמקצת אנשים לאגרות אליכם או מכם המזכירות אתנו לשבח׃

A mi levelünk ti vagytok, beírva a mi szívünkbe, a melyet ismer és olvas minden ember;

אתם אגרתנו הכתובה בלבבנו ונודעה ונקראה לכל אדם׃

A kik felől nyilvánvaló, hogy Krisztusnak a mi szolgálatunk által szerzett levele vagytok, nem tentával, hanem az élő Isten Lelkével írva; nem kőtáblákra, hanem a szívnek hústábláira.

כי בידוע שאתם אגרת המשיח ערוכה על ידי שרותנו כתובה לא בדיו כי אם ברוח אלהים חיים ולא על לוחות אבן כי אם על לוחות בשר הלב׃

Ilyen bizodalmunk pedig Isten iránt a Krisztus által van.

וכזה בטחוננו באלהים על ידי המשיח׃

Nem mintha magunktól volnánk alkalmatosak valamit gondolni, úgy mint magunkból; ellenkezőleg a mi alkalmatos voltunk az Istentől van:

יען אשר לא נוכל אנחנו לדין דין מעצמנו כי יכלתנו מאת האלהים היא׃

A ki alkalmatosokká tett minket arra, hogy új szövetség szolgái legyünk, nem betűé, hanem léleké; mert a betű megöl, a lélek pedig megelevenít.

אשר הכשיר אתנו למשרתי ברית חדשה לא של האותיות אלא של הרוח כי האות ימית והרוח יחיה׃

Ha pedig a halálnak betűkkel kövekbe vésett szolgálata dicsőséges vala, úgyhogy Izráel fiai nem is nézhettek Mózes orczájára arczának elmúló dicsősége miatt:

ואם שרות המות החרות באותיות על האבן נראה בכבוד עד שלא יכלו בני ישראל להביט אל פני משה מפני כבוד פניו העמד להבטל׃

Hogyne volna még inkább dicsőséges a léleknek szolgálata?

כמה יגדל כבוד שרות הרוח׃

Mert ha a kárhoztatás szolgálata dicsőséges, mennyivel inkább dicsőséges az igazság szolgálata?

כי אם השרות אשר לחיב כבוד הוא כמה יעדף בכבוד השרות אשר לזכות׃

Sőt a dicsőített nem is dicsőséges ebben a részben az őt meghaladó dicsőség miatt.

כי אף הנכבד איננו נחשב לכבוד לעמת הכבוד הנעלה הזה׃

Mert ha dicsőséges az elmulandó, sokkal inkább dicsőséges, a mi megmarad.

כי אם הדבר העמד להבטל יש לו כבוד הדבר הקים על אחת כמה וכמה׃

Azért ilyen reménységben nagy nyiltsággal szólunk;

על כן בהיות לנו תקוה כזאת פתחון פינו רב הוא׃

És nem, miként Mózes, *a ki* leplet borított az orczájára, hogy ne lássák Izráel fiai az elmulandónak végét.

ולא כמשה אשר נתן מסוה על פניו פן יביטו בני ישראל אל סוף העמד להבטל׃

De megtompultak az ő elméik. Mert ugyanaz a lepel mind e mai napig ott van az ó szövetség olvasásánál felfedetlenül, mivelhogy a Krisztusban tűnik el;

אבל נטמטמו דעותיהם כי עד היום הזה בקראם הברית הישנה נשאר ולא גלה המסוה ההוא אשר לא יוסר כי אם במשיח׃

Sőt mind máig, a mikor csak olvassák Mózest, lepel borul az ő szívökre.

אבל עד היום הזה בקראם את משה מונח מסוה על לבם׃

Mikor pedig megtér az Úrhoz, lehull a lepel.

וכשיפנו אל האדון יוסר המסוה׃

Az Úr pedig a Lélek; és a hol az Úrnak Lelke, ott a szabadság.

והאדון הוא הרוח ובאשר רוח האדון שם החרות׃

Mi pedig az Úrnak dicsőségét mindnyájan fedetlen arczczal szemlélvén, ugyanazon ábrázatra elváltozunk, dicsőségről dicsőségre, úgy mint az Úrnak Lelkétől.

ואנחנו כלנו בפנים מגלים ראים את כבוד האדון במראה ונחלף אל עצם דמות ההיא מכבוד אל כבוד כהחלף מאת אדון הרוח׃