Lamentations 4

איכה יועם זהב ישנא הכתם הטוב תשתפכנה אבני קדש בראש כל חוצות׃

How is the gold become dim! how is the most fine gold changed! the stones of the sanctuary are poured out in the top of every street.

בני ציון היקרים המסלאים בפז איכה נחשבו לנבלי חרש מעשה ידי יוצר׃

The precious sons of Zion, comparable to fine gold, how are they esteemed as earthen pitchers, the work of the hands of the potter!

גם תנין חלצו שד היניקו גוריהן בת עמי לאכזר כי ענים במדבר׃

Even the sea monsters draw out the breast, they give suck to their young ones: the daughter of my people is become cruel, like the ostriches in the wilderness.

דבק לשון יונק אל חכו בצמא עוללים שאלו לחם פרש אין להם׃

The tongue of the sucking child cleaveth to the roof of his mouth for thirst: the young children ask bread, and no man breaketh it unto them.

האכלים למעדנים נשמו בחוצות האמנים עלי תולע חבקו אשפתות׃

They that did feed delicately are desolate in the streets: they that were brought up in scarlet embrace dunghills.

ויגדל עון בת עמי מחטאת סדם ההפוכה כמו רגע ולא חלו בה ידים׃

For the punishment of the iniquity of the daughter of my people is greater than the punishment of the sin of Sodom, that was overthrown as in a moment, and no hands stayed on her.

זכו נזיריה משלג צחו מחלב אדמו עצם מפנינים ספיר גזרתם׃

Her Nazarites were purer than snow, they were whiter than milk, they were more ruddy in body than rubies, their polishing was of sapphire:

חשך משחור תארם לא נכרו בחוצות צפד עורם על עצמם יבש היה כעץ׃

Their visage is blacker than a coal; they are not known in the streets: their skin cleaveth to their bones; it is withered, it is become like a stick.

טובים היו חללי חרב מחללי רעב שהם יזובו מדקרים מתנובת שדי׃

They that be slain with the sword are better than they that be slain with hunger: for these pine away, stricken through for want of the fruits of the field.

ידי נשים רחמניות בשלו ילדיהן היו לברות למו בשבר בת עמי׃

The hands of the pitiful women have sodden their own children: they were their meat in the destruction of the daughter of my people.

כלה יהוה את חמתו שפך חרון אפו ויצת אש בציון ותאכל יסודתיה׃

The LORD hath accomplished his fury; he hath poured out his fierce anger, and hath kindled a fire in Zion, and it hath devoured the foundations thereof.

לא האמינו מלכי ארץ וכל ישבי תבל כי יבא צר ואויב בשערי ירושלם׃

The kings of the earth, and all the inhabitants of the world, would not have believed that the adversary and the enemy should have entered into the gates of Jerusalem.

מחטאת נביאיה עונות כהניה השפכים בקרבה דם צדיקים׃

For the sins of her prophets, and the iniquities of her priests, that have shed the blood of the just in the midst of her,

נעו עורים בחוצות נגאלו בדם בלא יוכלו יגעו בלבשיהם׃

They have wandered as blind men in the streets, they have polluted themselves with blood, so that men could not touch their garments.

סורו טמא קראו למו סורו סורו אל תגעו כי נצו גם נעו אמרו בגוים לא יוסיפו לגור׃

They cried unto them, Depart ye; it is unclean; depart, depart, touch not: when they fled away and wandered, they said among the heathen, They shall no more sojourn there.

פני יהוה חלקם לא יוסיף להביטם פני כהנים לא נשאו זקנים לא חננו׃

The anger of the LORD hath divided them; he will no more regard them: they respected not the persons of the priests, they favoured not the elders.

עודינה תכלינה עינינו אל עזרתנו הבל בצפיתנו צפינו אל גוי לא יושע׃

As for us, our eyes as yet failed for our vain help: in our watching we have watched for a nation that could not save us.

צדו צעדינו מלכת ברחבתינו קרב קצינו מלאו ימינו כי בא קצינו׃

They hunt our steps, that we cannot go in our streets: our end is near, our days are fulfilled; for our end is come.

קלים היו רדפינו מנשרי שמים על ההרים דלקנו במדבר ארבו לנו׃

Our persecutors are swifter than the eagles of the heaven: they pursued us upon the mountains, they laid wait for us in the wilderness.

רוח אפינו משיח יהוה נלכד בשחיתותם אשר אמרנו בצלו נחיה בגוים׃

The breath of our nostrils, the anointed of the LORD, was taken in their pits, of whom we said, Under his shadow we shall live among the heathen.

שישי ושמחי בת אדום יושבתי בארץ עוץ גם עליך תעבר כוס תשכרי ותתערי׃

Rejoice and be glad, O daughter of Edom, that dwellest in the land of Uz; the cup also shall pass through unto thee: thou shalt be drunken, and shalt make thyself naked.

תם עונך בת ציון לא יוסיף להגלותך פקד עונך בת אדום גלה על חטאתיך׃

The punishment of thine iniquity is accomplished, O daughter of Zion; he will no more carry thee away into captivity: he will visit thine iniquity, O daughter of Edom; he will discover thy sins.