Psalms 137

Při řekách Babylonských tam jsme sedávali, a plakávali, rozpomínajíce se na Sion.

על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון׃

Na vrbí v té zemi zavěšovali jsme citary své.

על ערבים בתוכה תלינו כנרותינו׃

A když se tam dotazovali nás ti, kteříž nás zajali, na slova písničky, (ješto jsme zavěsili byli veselí), říkajíce: Zpívejte nám některou píseň Sionskou:

כי שם שאלונו שובינו דברי שיר ותוללינו שמחה שירו לנו משיר ציון׃

Kterakž bychom měli zpívati píseň Hospodinovu v zemi cizozemců?

איך נשיר את שיר יהוה על אדמת נכר׃

Jestliže se zapomenu na tebe, ó Jeruzaléme, zapomeniž i pravice má.

אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני׃

Přilniž i jazyk můj k dásním mým, nebudu-li se rozpomínati na tebe, jestliže v samém Jeruzalémě nebudu míti svého největšího potěšení.

תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלם על ראש שמחתי׃

Rozpomeň se, Hospodine, na Idumejské, a na den Jeruzaléma, kteříž pravili: Rozbořte, rozbořte až do základů v něm.

זכר יהוה לבני אדום את יום ירושלם האמרים ערו ערו עד היסוד בה׃

Ó dcero Babylonská, zkažena býti máš. Blahoslavený ten, kdož odplatí tobě za to, což jsi nám zlého učinila.

בת בבל השדודה אשרי שישלם לך את גמולך שגמלת לנו׃

Blahoslavený, kdož pochytí dítky tvé a o skálu je rozrážeti bude.

אשרי שיאחז ונפץ את עלליך אל הסלע׃