Matthew 22

I odpovídaje Ježíš, mluvil jim opět v podobenstvích, řka:

ויען ישוע ויסף דבר במשלים אליהם לאמר׃

Podobno jest království nebeské člověku králi, kterýž učinil svadbu synu svému.

דומה מלכות השמים למלך בשר ודם אשר עשה חתנה לבנו׃

I poslal služebníky své, aby povolali pozvaných na svadbu; a oni nechtěli přijíti.

וישלח את עבדיו לקרא הקרואים אל החתנה ולא אבו לבוא׃

Opět poslal jiné služebníky, řka: Povězte pozvaným: Aj, oběd můj připravil jsem, volové moji a krmný dobytek zbit jest, a všecko hotovo. Pojďtež na svadbu.

ויסף שלח עבדים אחרים לאמר אמרו אל הקרואים הנה ערכתי את סעודתי שורי ומריאי טבוחים והכל מוכן באו אל החתנה׃

Ale oni nedbavše na to, odešli, jiný do vsi své a jiný po kupectví svém.

והם לא שתו לבם לזאת וילכו להם זה אל שדהו וזה אל מסחרו׃

Jiní pak zjímavše služebníky jeho a posměch jim učinivše, zmordovali.

והנשארים תפשו את עבדיו ויתעללו בם ויהרגום׃

A uslyšav to král, rozhněval se; a poslav vojska svá, zhubil vražedníky ty a město jejich zapálil.

ויקצף המלך וישלח צבאותיו ויאבד את המרצחים ההם ואת עירם שרף באש׃

Tedy řekl služebníkům svým: Svadba zajisté hotova jest, ale ti, kteříž pozváni byli, nebyli hodni.

אז אמר אל עבדיו הן החתנה מוכנה והקרואים לא היו ראוים לה׃

Protož jděte na rozcestí, a kteréžkoli naleznete, zovtež na svadbu.

לכן לכו נא אל ראשי הדרכים וכל איש אשר תמצאו קראו אתו אל החתנה׃

I vyšedše služebníci ti na cesty, shromáždili všecky, kteréžkoli nalezli, zlé i dobré. A naplněna jest svadba hodovníky.

ויצאו העבדים ההם אל הדרכים ויאספו את כל אשר מצאו גם רעים גם טובים וימלא בית החתנה מסבים׃

Tedy všed král, aby pohleděl na hodovníky, uzřel tam člověka neoděného rouchem svadebním.

ויהי כבוא המלך לראות את המסבים וירא בהם איש ולא היה לבוש בגדי חתנה׃

I řekl jemu: Příteli, kteraks ty sem všel, nemaje roucha svadebního? A on oněměl.

ויאמר אליו רעי איכה באת הנה ואין לך בגדי חתנה ויאלם׃

Tedy řekl král služebníkům: Svížíce ruce jeho i nohy, vezměte ho, a uvrztež jej do temností zevnitřních. Tamť bude pláč a škřipení zubů.

ויאמר המלך למשרתים אסרו ידיו ורגליו ונשאתם והשלכתם אותו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים׃

Nebo mnoho jest povolaných, ale málo vyvolených.

כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים׃

Tedy odšedše farizeové, radili se, jak by polapili jej v řeči.

וילכו הפרושים ויתיעצו איך יכשילהו בדבר׃

I poslali k němu učedlníky své s herodiány, řkouce: Mistře, víme, že pravdomluvný jsi a cestě Boží v pravdě učíš a nedbáš na žádného; nebo nepatříš na osobu lidskou.

וישלחו אליו את תלמידיהם עם ההורדוסיים לאמר רבי ידענו כי איש אמת אתה ותורה באמת את דרך אלהים ולא תגור מפני איש כי אינך מכיר פני אדם׃

Protož pověz nám, co se tobě zdá: Sluší-li daň dáti císaři, čili nic?

לכן הגידה נא לנו את דעתך הנכון לנו לתת מס אל הקיסר אם לא׃

Znaje pak Ježíš zlost jejich, řekl: Co mne pokoušíte, pokrytci?

וישוע ידע את רשעתם ויאמר החנפים מה תנסוני׃

Ukažte mi peníz daně. A oni podali mu peníze.

הראוני את מטבע המס ויביאו לו דינר׃

I řekl jim: Čí jest tento obraz a svrchu napsání?

ויאמר אליהם של מי הצורה הזאת והמכתב אשר עליו׃

Řekli mu: Císařův. Tedy dí jim: Dejtež, co jest císařova, císaři, a co jest Božího, Bohu.

ויאמרו אליו של הקיסר ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים׃

To uslyšavše, divili se, a opustivše jej, odešli.

וכשמעם את זאת תמהו ויעזבהו וילכו להם׃

V ten den přišli k němu saduceové, kteříž praví, že není z mrtvých vstání. I otázali se ho,

ביום ההוא נגשו אליו צדוקים האמרים כי אין תחית המתים וישאלו אתו לאמר׃

Řkouce: Mistře, Mojžíš pověděl: Umřel-li by kdo, nemaje dětí, aby bratr jeho právem švagrovství pojal ženu jeho a vzbudil símě bratru svému.

רבי הן משה אמר איש כי ימות ובנים אין לו אחיו ייבם את אשתו והקים זרע לאחיו׃

I bylo u nás sedm bratrů. První pojav ženu, umřel, a nemaje semene, zůstavil ženu svou bratru svému.

ואתנו היו שבעה אחים והראשון נשא אשה וימת וזרע אין לו ויעזב את אשתו לאחיו׃

Takž podobně i druhý, i třetí, až do sedmého.

וכמו כן גם השני וכן גם השלישי עד השבעה׃

Nejposléze pak po všech umřela i žena.

ואחרי כלם מתה גם האשה׃

Protož při vzkříšení kterého z těch sedmi bude žena? Nebo všickni ji měli.

ועתה בתחית המתים למי מן השבעה תהיה לאשה כי לכלם היתה׃

I odpověděv Ježíš, řekl jim: Bloudíte, neznajíce Písem ani moci Boží.

ויען ישוע ויאמר להם טעים אתם באשר אינכם יודעים את הכתובים וגם את גבורת האלהים׃

Však při vzkříšení ani se nebudou ženiti ani vdávati, ale budou jako andělé Boží v nebi.

כי בתחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה כי אם כמלאכי אלהים בשמים יהיו׃

O vzkříšení pak mrtvých zdaliž jste nečtli, co jest vám povědíno od Boha, kterýž takto dí:

ועל דבר תחית המתים הלא קראתם את הנאמר לכם מפי האלהים לאמר׃

Já jsem Bůh Abrahamův a Bůh Izákův a Bůh Jákobův; a Bůhť není Bůh mrtvých, ale živých.

אנכי אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב והוא איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים׃

A slyševše to zástupové, divili se učení jeho.

וישמע המון העם וישתומממו על תורתו׃

Farizeové pak uslyšavše, že by k mlčení přivedl saducejské, sešli se v jedno.

והפרושים כשמעם כי סכר פי הצדוקים ויועדו יחדו׃

I otázal se ho jeden z nich zákoník nějaký, pokoušeje ho, a řka:

ואחד מהם מבין בתורה שאל אתו לנסותו לאמר׃

Mistře, které jest přikázání veliké v Zákoně?

רבי אי זו מצוה גדולה היא בתורה׃

I řekl mu Ježíš: Milovati budeš Pána Boha svého z celého srdce svého a ze vší duše své a ze vší mysli své.

ויאמר ישוע אליו ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מדעך׃

To jest přední a veliké přikázání.

זאת היא המצוה הגדולה והראשונה׃

Druhé pak jest podobné tomu: Milovati budeš bližního svého jako sebe samého.

והשנית דומה לה ואהבת לרעך כמוך׃

Na těch dvou přikázáních všecken Zákon záleží i Proroci.

בשתי המצות האלה כל התורה תלויה וגם הנביאים׃

A když se sešli farizeové, otázal se jich Ježíš,

ויהי בהקהל הפרושים וישאלם ישוע לאמר׃

Řka: Co se vám zdá o Kristu? Čí jest syn? Řkou jemu: Davidův.

מה דעתכם על המשיח בן מי הוא ויאמרו אליו בן דוד׃

Dí jim: Kterakž pak David v Duchu nazývá ho Pánem, řka:

ויאמר אליהם ואיך קרא לו דוד ברוח אדון באמרו׃

Řekl Pán Pánu mému: Seď na pravici mé, dokavadž nepodložím nepřátel tvých, aby byli za podnože noh tvých?

נאם יהוה לאדני שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך׃

Poněvadž tedy David Pánem ho nazývá, i kterakž syn jeho jest?

ועתה אם דוד קרא לו אדון איך הוא בנו׃

A nižádný nemohl jemu odpovědíti slova, aniž se odvážil kdo více od toho dne jeho se nač tázati.

ולא יכל איש לענות אתו דבר ולא ערב עוד איש את לבו מן היום ההוא לשאל אותו׃