Luke 20

I stalo se v jeden den, když on učil lid v chrámě a kázal evangelium, že přišli k tomu přední kněží a zákoníci s staršími,

ויהי היום והוא מלמד את העם במקדש ומבשר ויגשו הכהנים והסופרים עם הזקנים׃

I řekli jemu: Pověz nám, jakou mocí tyto věci činíš, aneb kdo tobě tuto moc dal?

ויאמרו אליו אמר נא לנו באי זו רשות אתה עשה את אלה או מי הוא הנתן לך את הרשות הזאת׃

I odpověděv, řekl jim: Otížiť se i já vás o jedné věci a odpověztež mi:

ויען ויאמר אליהם אף אני אשאלכם דבר ואמרו לי׃

Křest Janův s nebe-li byl, čili z lidí?

טבילת יוחנן המן השמים היתה אם מבני אדם׃

Oni pak uvažovali to mezi sebou, řkouce: Jestliže bychom řekli: S nebe, díť nám: Pročež jste tedy neuvěřili jemu?

ויחשבו בלבם לאמר אם נאמר מן השמים ואמר למה זה לא האמנתם לו׃

Pakli díme: Z lidí, lid všecken ukamenuje nás; neb oni cele tak drží, že Jan jest prorok.

ואם נאמר מבני אדם וסקלנו כל העם בעמדם על דעתם כי יוחנן נביא היה׃

I odpověděli: Že nevědí, odkud jest byl.

ויענו לא ידענו מאין׃

I řekl jim Ježíš: Aniž já vám povím, jakou mocí toto činím.

ויאמר ישוע אליהם גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃

I počal lidu praviti podobenství toto: Člověk jeden štípil vinici, a pronajal ji vinařům, a sám odšed podál byl tam za mnohé časy.

ויחל לדבר אל העם את המשל הזה איש אחד נטע כרם ויתן אתו אל כרמים וילך בדרך מרחוק לימים רבים׃

A v čas slušný poslal k vinařům služebníka, aby z ovoce vinice dali jemu. Vinaři pak zmrskavše jej, pustili ho prázdného.

ולמועד שלח עבד אל הכרמים לתת לו מפרי הכרם והכרמים הכהו וישלחהו ריקם׃

A on poslal druhého služebníka. Oni pak i toho zmrskavše a zohavivše, pustili prázdného.

ויסף שלח עבד אחר ויכו גם אתו ויחרפהו וישלחהו ריקם׃

I poslal třetího. Ale oni i toho zranivše, vystrčili ven.

ויסף לשלח שלישי וגם אתו פצעו ויגרשהו וידחפהו חוצה׃

Tedy řekl Pán vinice: Co učiním? Pošli svého milého Syna. Snad když toho uzří, ostýchati se budou.

ויאמר בעל הכרם מה אעשה אשלחה את בני את ידידי כראותם אותו אולי יגורו מפניו׃

Uzřevše pak vinaři, rozmlouvali mezi sebou, řkouce: Tentoť jest dědic; pojďte, zabijme jej, aby naše bylo dědictví.

וכראות אתו הכרמים נועצו יחדו לאמר זה הוא היורש לכו ונהרגהו ותהי לנו הירשה׃

A vystrčivše jej ven z vinice, zamordovali ho. Což tedy učiní jim Pán vinice?

ויגרשו אותו אל מחוץ לכרם ויהרגהו ועתה מה יעשה להם בעל הכרם׃

Přijde a vyhladí vinaře ty, a dá vinici jiným. To uslyšavše, řekli: Odstup to.

יבוא ויאבד את הכרמים האלה ויתן את הכרם לאחרים ויהי כשמעם ויאמרו חלילה מהיות כזאת׃

A on pohleděv na ně, řekl: Co jest pak to, což napsáno jest: Kámen, kterýmž pohrdli dělníci, ten učiněn jest v hlavu úhelní.

ויבט בם ויאמר ומה הוא זה הכתוב אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה׃

Každý, kdož padne na ten kámen, rozrazí se; a na kohož by on upadl, potřeť jej.

כל הנפל על האבן ההיא ישבר ואת אשר תפל עליו תשחקהו׃

I hledali přední kněží a zákoníci, jak by naň vztáhli ruce v tu hodinu, ale báli se lidu. Nebo porozuměli, že by na ně mluvil podobenství to.

ויבקשו הכהנים הגדולים והסופרים לשלח בו את ידם בעת ההיא וייראו מפני העם כי ידעו אשר עליהם דבר את המשל הזה׃

Tedy ukládajíce o něm, poslali špehéře, kteříž by se spravedlivými činili, aby ho polapili v řeči, a potom jej vydali vrchnosti a v moc hejtmanu.

ויארבו לו וישלחו מארבים והם נדמו כצדיקים למען ילכדו אותו בדבר להסגירו אל השררה ואל יד ההגמון׃

I otázali se ho oni, řkouce: Mistře víme, že právě mluvíš a učíš, a nepřijímáš osoby, ale v pravdě cestě Boží učíš.

וישאלהו לאמר רבי ידענו כי נכונה תדבר ותלמד ולא תשא פנים כי באמת מורה אתה את דרך אלהים׃

Sluší-li nám daň dávati císaři, čili nic?

המתר לנו לתת מס אל הקיסר אם לא׃

Ale Ježíš rozuměje chytrosti jejich, dí jim: Co mne pokoušíte?

ויכר את נכליהם ויאמר להם׃

Ukažte mi peníz. Čí má obraz a nápis? I odpověděvše, řekli: Císařův.

מה תנסוני הראוני דינר של מי הצורה והמכתב אשר עליו ויענו ויאמרו של הקיסר׃

On pak řekl jim: Dejtež tedy, co jest císařova, císaři, a což jest Božího, Bohu.

ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים׃

I nemohli ho za slovo popadnouti před lidem, a divíce se odpovědi jeho, umlkli.

ולא יכלו ללכדו בדבר לפני העם ויתמהו על מענהו ויחרישו׃

Přistoupivše pak někteří z saduceů, (kteříž odpírají býti vzkříšení,) otázali se ho,

ויקרבו אנשים מן הצדוקים הכפרים בתחית המתים וישאלהו לאמר׃

Řkouce: Mistře, Mojžíš napsal nám: Kdyby bratr něčí umřel, maje manželku, a umřel by bez dětí, aby ji pojal bratr jeho za manželku, a vzbudil símě bratru svému.

מורה משה כתב לנו כי ימות אח בעל אשה ובנים אין לו ולקח אחיו את אשתו והקים זרע לאחיו׃

I bylo sedm bratří, a první pojav ženu, umřel bez dětí.

והנה היו שבעה אחים והראשון לקח אשה וימת לא בנים׃

I pojal ji druhý, a umřel i ten bez dětí.

ויקח אתה השני וימת גם הוא לא בנים׃

A třetí pojal ji, též i všech těch sedm, a nezůstavivše semene, zemřeli.

ויקח אתה השלישי וככה עשו אף השבעה ולא הניחו בנים וימותו׃

Nejposléze po všech umřela i žena.

ובאחרונה מתה גם האשה׃

Protož při vzkříšení kterého z nich bude manželka, poněvadž sedm jich mělo ji za manželku?

והנה בתחית המתים למי מהם תהיה לאשה כי היתה אשה לשבעה׃

A odpovídaje, řekl jim Ježíš: Synové tohoto světa žení se a vdávají.

ויען ישוע ויאמר אליהם בני העולם הזה ישאו נשים ותנשאנה׃

Ale ti, kteříž hodni jmíni budou dosáhnouti onoho věku a vzkříšení z mrtvých, ani se ženiti budou ani vdávati.

והזכים לנחל את העולם הבא ואת תחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה׃

Nebo ani umírati více nebudou moci, andělům zajisté rovni budou. A jsou synové Boží, poněvadž jsou synové vzkříšení.

כי לא יוכלו עוד למות כי שוים הם למלאכים ובני אלהים המה בהיותם בני התקומה׃

A že mrtví vstanou z mrtvých, i Mojžíš ukázal při onom kři, když nazývá Pána Bohem Abrahamovým a Bohem Izákovým a Bohem Jákobovým.

וגם משה רמז בסנה כי יקומו המתים בקראו את יהוה אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב׃

Bůhť pak není mrtvých, ale živých, nebo všickni jsou jemu živi.

והאלהים איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים כי כלם חיים לו׃

Tedy odpověděvše někteří z zákoníků, řekli: Mistře, dobře jsi pověděl.

ויענו מן הסופרים רבי יפה דברת׃

I neodvážili se jeho na nic více tázati.

ולא ערבו עוד את לבם לשאל אותו דבר׃

On pak řekl jim: Kterak někteří praví Krista býti synem Davidovým?

ויאמר אליהם איך יאמרו על המשיח כי הוא בן דוד׃

A sám David praví v knihách Žalmových: Řekl Pán Pánu mému: Seď na pravici mé,

והוא דוד אמר בספר תהלים נאם יהוה לאדני שב לימיני׃

Ažť i položím nepřátely tvé v podnož noh tvých.

עד אשית איביך הדם לרגליך׃

Poněvadž David jej Pánem nazývá, i kterakž syn jeho jest?

הנה דוד קרא לו אדון ואיך הוא בנו׃

I řekl učedlníkům svým přede vším lidem:

ויאמר אל תלמידיו באזני כל העם׃

Varujte se od zákoníků, kteříž rádi chodí v krásném rouše a milují pozdravování na trzích a přední stolice v školách a první místo na večeřích,

הזהרו מן הסופרים החפצים להתהלך עטופי טלית ואהבים את שאלות שלומם בשוקים ואת מושבי הראש בבתי הכנסיות ואת מסבות הראש בסעודות׃

Kteříž zžírají domy vdovské pod zámyslem dlouhé modlitby. Tiť vezmou těžší odsouzení.

הבלעים את בתי האלמנות ומאריכים תפלתם למראה עינים המה משפט על יתר יקחו׃