Luke 19

A všed Ježíš, bral se přes Jericho.

ויבוא ויעבר ביריחו׃

A aj, muž, jménem Zacheus, a ten byl hejtman nad celnými, a byl bohatý.

והנה איש ושמו זכי מראשי המוכסים והוא עשיר׃

I žádostiv byl viděti Ježíše, kdo by byl; a nemohl pro zástup, nebo postavy malé byl.

ויבקש לראות את ישוע מי הוא ולא יכל מפני העם כי שפל קומה היה׃

A předběh napřed, vstoupil na strom planého fíku, aby jej viděl; neb tudy měl jíti.

ויקדם וירץ ויעל על שקמה לראותו כי שם הדרך אשר יעבר בה׃

A když přišel k tomu místu, pohleděv zhůru Ježíš, uzřel jej, i řekl jemu: Zachee, spěšně sstup dolů, nebo dnes v domu tvém musím zůstati.

ויהי בבאו אל המקום ההוא ויבט ישוע ויראהו ויאמר אליו זכי רד מהר כי צריך אני לשבת היום בביתך׃

I sstoupil rychle, a přijal jej radostně.

וימהר וירד ויאספהו בשמחה׃

A viděvše to všickni, reptali, řkouce: K člověku hříšnému se obrátil.

וילונו כל הראים לאמר בא ללון בבית איש חוטא׃

Stoje pak Zacheus, řekl ku Pánu: Aj, polovici statku svého, Pane, dávám chudým, a oklamal-li jsem v čem koho, navracuji to čtvernásob.

ויעמד זכי ויאמר אל האדון הנה אדני את מחצית נכסי אני נתן לעניים ואם עשקתי איש אשיב לו ארבעתים׃

I dí jemu Ježíš: Dnes spasení stalo se domu tomuto, protože i on jest syn Abrahamův.

ויאמר אליו ישוע היום היתה תשועה לבית הזה באשר בן אברהם גם הוא׃

Nebo přišel Syn člověka, aby hledal a spasil, což bylo zahynulo.

כי בא בן האדם לבקש ולהושיע את האבד׃

Toho když oni poslouchali, promluvil k nim dále podobenství, protože byl blízko od Jeruzaléma a že se oni domnívali, že by se hned mělo zjeviti království Boží.

ויהי הם שמעים את זאת ויסף שאת משל על אשר קרב לירושלים והמה חשבים כי מהרה תגלה מלכות האלהים׃

I řekl: Člověk jeden rodu znamenitého odšel do daleké krajiny, aby přijal království a zase se navrátil.

על כן אמר איש אחד מן האדירים הלך אל ארץ רחוקה לקחת לו ממלכה ולשוב׃

I povolav desíti služebníků svých, dal jim deset hřiven, a řekl jim: Kupčtež, dokudž nepřijdu.

ויקרא אל עשרה מעבדיו ויתן להם עשרה מנים ויאמר להם סחרו בהם עד באי׃

Měšťané pak jeho nenáviděli ho, a poslali poselství za ním, řkouce: Nechcemeť, aby tento kraloval nad námi.

ובני עירו שנאים אותו וישלחו מלאכים אחריו לאמר לא נחפץ בזה כי ימלך עלינו׃

I stalo se, když se navrátil, přijav království, rozkázal zavolati těch svých služebníků, kterýmž byl dal peníze, aby zvěděl, jak kdo mnoho získal.

ויהי אחרי קחתו את הממלכה וישב ויאמר לקרא את העבדים ההם אשר נתן להם את הכסף למען ידע מה הרויח כל אחד במסחרו׃

I přišel první, řka: Pane, hřivna tvá deset hřiven získala.

ויבא הראשון ויאמר אדני מנה שלך הביא עשרת מנים׃

I řekl jemu: To dobře, služebníče dobrý. Že jsi nad málem byl věrný, mějž moc nad desíti městy.

ויאמר אליו כן העבד הטוב תחת אשר היית נאמן במעט מזער היה שליט על עשר ערים׃

A druhý přišel, řka: Pane, hřivna tvá získala pět hřiven.

ויבא השני ויאמר אדני מנה שלך עשה חמשת מנים׃

I tomu řekl: I ty budiž nad pěti městy.

ויאמר גם לזה אף אתה היה על חמש ערים׃

A jiný přišel, řka: Pane, aj, teď hřivna tvá, kterouž jsem měl složenou v šátku.

ויבא האחר ויאמר הא לך מנה שלך אשר היה אצלי צרור בסודר׃

Nebo jsem se bál tebe, ješto jsi člověk přísný; béřeš, čeho jsi nepoložil, a žneš, čeho jsi nerozsíval.

מפני יראתי אתך כי אתה איש קשה לקח את אשר לא הנחת וקצר את אשר לא זרעת׃

I řekl jemu: Z úst tvých soudím tebe, služebníče zlý. Věděl jsi, že jsem já člověk přísný, bera, což jsem nepoložil, a žna, čehož jsem nerozsíval.

ויאמר אליו מפיך אשפטך העבד הרע אתה ידעת כי אני איש קשה לקח את אשר לא הנחתי וקוצר את אשר לא זרעתי׃

I pročes tedy nedal peněz mých na stůl, a já přijda, byl bych je vzal i s požitky?

ולמה לא נתת את כספי לשלחני ואני בבואי הייתי תובע אותו במרבית׃

I řekl těm, kteříž tu stáli: Vezměte od něho hřivnu, a dejte tomu, kterýž má deset hřiven.

ויאמר אל העמדים שם שאו ממנו את המנה ותנוהו אל אשר לו עשרת המנים׃

I řekli jemu: Pane, máť deset hřiven.

ויאמרו אליו אדנינו יש לו עשרת מנים׃

I dí jim: Jistě pravím vám, že každému, kdož má, bude dáno, ale od toho, kterýž nemá, i to, což má, bude odjato.

הן אני אמר לכם כי כל איש שיש לו ינתן לו ואשר אין לו יקח ממנו גם את אשר לו׃

Ty pak nepřátely mé, kteříž nechtěli, abych nad nimi kraloval, přiveďte sem a zmordujte přede mnou.

אבל את איבי ההם אשר לא חפצו מלכי עליהם הביאו אתם הנה והרגו אתם לפני׃

To pověděv, šel předce, vstupuje k Jeruzalému.

ויכל לדבר הדברים האלה ויעבר לפניהם ויעל ירושלים׃

I stalo se; když se přiblížil k Betfagi a k Betany, k hoře, kteráž slove Olivetská, poslal dva učedlníky své,

ויהי בקרבו אל בית פגי ובית היני בהר הנקרא הר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו לאמר׃

Řka: Jděte do městečka, kteréž proti vám jest. Do kteréhožto vejdouce, naleznete oslátko přivázané, na němžto nikdy žádný z lidí neseděl. Odvěžtež je, a přiveďte ke mně.

לכו אל הכפר אשר ממולנו והיה בבואכם שמה תמצאו עיר אסור אשר לא ישב עליו אדם עד עתה התירו אתו והביאו׃

A optal-liť by se vás kdo, proč je odvazujete, tak jemu díte: Protože Pán ho potřebuje.

וכי ישאל אתכם איש למה תתירהו כה תאמרו אליו יען כי האדון צריך לו׃

Tedy odšedše ti, kteříž byli posláni, nalezli tak, jakž jim byl pověděl.

וילכו השלוחים וימצאו כאשר דבר אליהם׃

A když odvazovali oslátko, řekli páni jeho k nim: Proč odvazujete oslátko?

ויתירו את העיר ויאמר אליהם בעליו למה זה אתם מתירים את העיר׃

A oni řekli: Pán ho potřebuje.

ויאמרו האדון צריך לו׃

I přivedli je k Ježíšovi, a vloživše roucha svá na oslátko, vsadili na ně Ježíše.

ויביאהו אל ישוע וישליכו את בגדיהם על העיר וירכיבו עליו את ישוע׃

A když on jel, stlali roucha svá na cestě.

ובנסעו הציעו את בגדיהם על הדרך׃

Když se pak již přibližoval k místu tomu, kudyž scházejí s hory Olivetské, počalo všecko množství učedlníků radostně chváliti Boha hlasem velikým ze všech divů, kteréž byli viděli,

ויקרב אל מורד הר הזיתים ויחלו כל המון התלמידים לשבח את האלהים בשמחה ובקול גדול על כל הגבורות אשר ראו לאמר׃

Řkouce: Požehnaný král, jenž se béře ve jménu Páně. Pokoj na nebi, a sláva na výsostech.

ברוך המלך הבא בשם יהוה שלום בשמים וכבוד במרומים׃

Ale někteří z farizeů, kteříž tu byli v zástupu, řekli k němu: Mistře, potresci učedlníků svých.

ומקצת פרושים אשר בתוך העם אמרו אליו רבי גער בתלמידיך׃

I odpověděv, řekl jim: Pravímť vám: Budou-li tito mlčeti, kameníť bude volati.

ויען ויאמר אני אמר לכם כי אם יחשו אלה תזעקנה האבנים׃

A když se přiblížil, uzřev město, plakal nad ním,

ויהי כאשר קרב וירא את העיר ויבך עליה לאמר׃

Řka: Ó kdybys poznalo i ty, a to aspoň v takový tento den tvůj, které by věci ku pokoji tobě byly; ale skrytoť jest to nyní od očí tvých.

לו ידעת אף את בעוד יומך הזה את דבר שלומך ועתה נעלם מעיניך׃

Nebo přijdou na tě dnové, v nichž obklíčí tě nepřátelé tvoji valem, a oblehnou tebe, a ssouží tě se všech stran.

כי ימים באים עליך ושפכו איביך סוללה סביביך והקיפוך וצרו עליך מכל עבריך׃

A s zemí srovnají tě, i syny tvé, kteříž v tobě jsou, a nenechajíť v tobě kamene na kameni, protože jsi nepoznalo času navštívení svého.

וסחבו אותך ואת בניך בקרבך ולא ישאירו בך אבן על אבן עקב כי לא ידעת את עת פקדתך׃

A všed do chrámu, počal vymítati prodavače a kupce z něho,

ויבא אל המקדש ויחל לגרש משם את המכרים ואת הקונים בו׃

Řka jim: Psáno jest: Dům můj dům modlitby jest, vy jste jej pak učinili peleší lotrovskou.

ויאמר אליהם הן כתוב ביתי בית תפלה הוא ואתם עשתים אותו למערת פריצים׃

I učil na každý den v chrámě. Přední pak kněží a zákoníci i přední v lidu hledali ho zahladiti.

ויהי מלמד יום יום במקדש והכהנים הגדולים והסופרים וגם ראשי העם מבקשים לאבדו׃

A nenalezli, co by jemu učinili. Nebo všecken lid jej sobě liboval, poslouchaje ho.

ולא מצאו מה לעשות כי כל העם דבקו אחריו לשמע אתו׃