Job 32

A když přestali ti tři muži odpovídati Jobovi, proto že se spravedlivý sobě zdál,

וישבתו שלשת האנשים האלה מענות את איוב כי הוא צדיק בעיניו׃

Tedy rozpáliv se hněvem Elihu, syn Barachele Buzitského z rodu Syrského, na Joba, rozhněval se, proto že spravedlivější pravil býti duši svou nad Boha.

ויחר אף אליהוא בן ברכאל הבוזי ממשפחת רם באיוב חרה אפו על צדקו נפשו מאלהים׃

Ano i na ty tři z přátel jeho roznítil se hněv jeho, proto že nenalézajíce odpovědi, však potupovali Joba.

ובשלשת רעיו חרה אפו על אשר לא מצאו מענה וירשיעו את איוב׃

Nebo Elihu očekával na Joba a na ně s řečí, proto že starší byli věkem než on.

ואליהו חכה את איוב בדברים כי זקנים המה ממנו לימים׃

Ale vida Elihu, že nebylo žádné odpovědi v ústech těch tří mužů, zažhl se v hněvě svém.

וירא אליהוא כי אין מענה בפי שלשת האנשים ויחר אפו׃

I mluvil Elihu syn Barachele Buzitského, řka: Já jsem nejmladší, vy pak jste starci, pročež ostýchaje se, nesměl jsem vám oznámiti zdání svého.

ויען אליהוא בן ברכאל הבוזי ויאמר צעיר אני לימים ואתם ישישים על כן זחלתי ואירא מחות דעי אתכם׃

Myslil jsem: Staří mluviti budou, a mnoho let mající v známost uvedou moudrost.

אמרתי ימים ידברו ורב שנים ידיעו חכמה׃

Ale vidím, že Duch Boží v člověku a nadšení Všemohoucího činí lidi rozumné.

אכן רוח היא באנוש ונשמת שדי תבינם׃

Slavní ne vždycky jsou moudří, aniž starci vždycky rozumějí soudu.

לא רבים יחכמו וזקנים יבינו משפט׃

A protož pravím: Poslouchejte mne, oznámím i já také zdání své.

לכן אמרתי שמעה לי אחוה דעי אף אני׃

Aj, očekával jsem na slova vaše, poslouchal jsem důvodů vašich dotud, dokudž jste vyhledávali řeči,

הן הוחלתי לדבריכם אזין עד תבונתיכם עד תחקרון מלין׃

A bedlivě vás soudě, spatřil jsem, že žádného není, kdo by Joba přemohl, není z vás žádného, ješto by odpovídal řečem jeho.

ועדיכם אתבונן והנה אין לאיוב מוכיח עונה אמריו מכם׃

Ale díte snad: Nalezli jsme moudrost, Bůh silný stihá jej, ne člověk.

פן תאמרו מצאנו חכמה אל ידפנו לא איש׃

Odpovím: Ač Job neobracel proti mně řeči, a však slovy vašimi nebudu jemu odpovídati.

ולא ערך אלי מלין ובאמריכם לא אשיבנו׃

Bojí se, neodpovídají více, zavrhli od sebe slova.

חתו לא ענו עוד העתיקו מהם מלים׃

Čekal jsem zajisté, však poněvadž nemluví, ale mlčí, a neodpovídají více,

והוחלתי כי לא ידברו כי עמדו לא ענו עוד׃

Odpovím i já také za sebe, oznámím zdání své i já.

אענה אף אני חלקי אחוה דעי אף אני׃

Nebo pln jsem řečí, těsno ve mně duchu života mého.

כי מלתי מלים הציקתני רוח בטני׃

Aj, břicho mé jest jako mest nemající průduchu, jako sudové noví rozpuklo by se.

הנה בטני כיין לא יפתח כאבות חדשים יבקע׃

Mluviti budu, a vydchnu sobě, otevru rty své, a odpovídati budu.

אדברה וירוח לי אפתח שפתי ואענה׃

Nebuduť pak šetřiti osoby žádného, a k člověku bez proměňování jména mluviti budu.

אל נא אשא פני איש ואל אדם לא אכנה׃

Nebo neumím jmen proměňovati, nebo tudíž by mne zachvátil stvořitel můj.

כי לא ידעתי אכנה כמעט ישאני עשני׃