Job 30

30:1

Nyní pak posmívají se mi mladší mne, jejichž bych otců nechtěl byl postaviti se psy stáda svého.

ועתה שחקו עלי צעירים ממני לימים אשר מאסתי אבותם לשית עם כלבי צאני׃

30:2

Ač síla rukou jejich k čemu by mi byla? Zmařena jest při nich starost jejich.

גם כח ידיהם למה לי עלימו אבד כלח׃

30:3

Nebo chudobou a hladem znuzeni, utíkali na planá, tmavá, soukromná a pustá místa.

בחסר ובכפן גלמוד הערקים ציה אמש שואה ומשאה׃

30:4

Kteříž trhali zeliny po chrastinách, ano i koření, a jalovec za pokrm byl jim.

הקטפים מלוח עלי שיח ושרש רתמים לחמם׃

30:5

Z prostřed lidí vyháníni byli; povolávali za nimi, jako za zlodějem,

מן גו יגרשו יריעו עלימו כגנב׃

30:6

Tak že musili bydliti v výmolích potoků, v děrách země a skálí.

בערוץ נחלים לשכן חרי עפר וכפים׃

30:7

V chrastinách řvali, pod trní se shromažďovali,

בין שיחים ינהקו תחת חרול יספחו׃

30:8

Lidé nejnešlechetnější, nýbrž lidé bez poctivosti, menší váhy i než ta země.

בני נבל גם בני בלי שם נכאו מן הארץ׃

30:9

Nyní, pravím, jsem jejich písničkou, jsa jim učiněn za přísloví.

ועתה נגינתם הייתי ואהי להם למלה׃

30:10

V ošklivosti mne mají, vzdalují se mne, a na tvář mou nestydí se plvati.

תעבוני רחקו מני ומפני לא חשכו רק׃

30:11

Nebo Bůh mou vážnost odjal, a ssoužil mne; pročež uzdu před přítomností mou svrhli.

כי יתרו פתח ויענני ורסן מפני שלחו׃

30:12

Po pravici mládež povstává, nohy mi podrážejí, tak že šlapáním protřeli ke mně stezky nešlechetnosti své.

על ימין פרחח יקומו רגלי שלחו ויסלו עלי ארחות אידם׃

30:13

Mou pak stezku zkazili, k bídě mé přidali, ač jim to nic nepomůže.

נתסו נתיבתי להותי יעילו לא עזר למו׃

30:14

Jako širokou mezerou vskakují, a k vyplénění mému valí se.

כפרץ רחב יאתיו תחת שאה התגלגלו׃

30:15

Obrátily se na mne hrůzy, stihají jako vítr ochotnost mou, nebo jako oblak pomíjí zdraví mé.

ההפך עלי בלהות תרדף כרוח נדבתי וכעב עברה ישעתי׃

30:16

A již ve mně rozlila se duše má, pochytili mne dnové trápení mého,

ועתה עלי תשתפך נפשי יאחזוני ימי עני׃

30:17

Kteréž v noci vrtá kosti mé ve mně; pročež ani nervové moji neodpočívají.

לילה עצמי נקר מעלי וערקי לא ישכבון׃

30:18

Oděv můj mění se pro násilnou moc bolesti, kteráž mne tak jako obojek sukně mé svírá.

ברב כח יתחפש לבושי כפי כתנתי יאזרני׃

30:19

Uvrhl mne do bláta, tak že jsem již podobný prachu a popelu.

הרני לחמר ואתמשל כעפר ואפר׃

30:20

Volám k tobě, ó Bože, a neslyšíš mne; postavuji se, ale nehledíš na mne.

אשוע אליך ולא תענני עמדתי ותתבנן בי׃

30:21

Obrátils mi se v ukrutného nepřítele, silou ruky své mi odporuješ.

תהפך לאכזר לי בעצם ידך תשטמני׃

30:22

Vznášíš mne u vítr, sázíš mne na něj, a k rozplynutí mi přivodíš zdravý soud.

תשאני אל רוח תרכיבני ותמגגני תשוה׃

30:23

Nebo vím, že mne k smrti odkážeš, a do domu, do něhož se shromažďuje všeliký živý.

כי ידעתי מות תשיבני ובית מועד לכל חי׃

30:24

Jistě žeť nevztáhne Bůh do hrobu ruky, by pak, když je stírá, i volali.

אך לא בעי ישלח יד אם בפידו להן שוע׃

30:25

Zdaliž jsem neplakal nad tím, kdož okoušel zlých dnů? Duše má kormoutila se nad nuzným.

אם לא בכיתי לקשה יום עגמה נפשי לאביון׃

30:26

Když jsem dobrého čekal, přišlo mi zlé; nadál jsem se světla, ale přišla mrákota.

כי טוב קויתי ויבא רע ואיחלה לאור ויבא אפל׃

30:27

Vnitřností mé zevřely, tak že se ještě neupokojily; předstihli mne dnové trápení.

מעי רתחו ולא דמו קדמני ימי עני׃

30:28

Chodím osmahlý, ne od slunce, povstávaje, i mezi mnohými křičím.

קדר הלכתי בלא חמה קמתי בקהל אשוע׃

30:29

Bratrem učiněn jsem draků, a tovaryšem mladých pstrosů.

אח הייתי לתנים ורע לבנות יענה׃

30:30

Kůže má zčernala na mně, a kosti mé vyprahly od horkosti.

עורי שחר מעלי ועצמי חרה מני חרב׃

30:31

A protož v kvílení obrátila se harfa má, a píšťalka má v hlas plačících.

ויהי לאבל כנרי ועגבי לקול בכים׃