Job 3

Potom otevřev Job ústa svá, zlořečil dni svému.

אחרי כן פתח איוב את פיהו ויקלל את יומו׃

Nebo mluvě Job, řekl:

ויען איוב ויאמר׃

Ó by byl zahynul ten den, v němž jsem se naroditi měl, i noc, v níž bylo řečeno: Počat jest pacholík.

יאבד יום אולד בו והלילה אמר הרה גבר׃

Ten den ó by byl obrácen v temnost, aby ho byl nevyhledával Bůh shůry, a nebyl osvícen světlem.

היום ההוא יהי חשך אל ידרשהו אלוה ממעל ואל תופע עליו נהרה׃

Ó by jej byly zachvátily tmy a stín smrti, a aby jej byla přikvačila mračna, a předěsila horkost denní.

יגאלהו חשך וצלמות תשכן עליו עננה יבעתהו כמרירי יום׃

Ó by noc tu mrákota byla opanovala, aby nebyla připojena ke dnům roku, a v počet měsíců nepřišla.

הלילה ההוא יקחהו אפל אל יחד בימי שנה במספר ירחים אל יבא׃

Ó by noc ta byla osaměla, a zpěvu aby nebylo v ní.

הנה הלילה ההוא יהי גלמוד אל תבא רננה בו׃

Ó by jí byli zlořečili ti, kteříž proklínají den, hotovi jsouce vzbuditi velryba.

יקבהו אררי יום העתידים ערר לויתן׃

Ó by se byly hvězdy zatměly v soumraku jejím, a očekávajíc světla, aby ho nebyla dočekala, ani spatřila záře jitřní.

יחשכו כוכבי נשפו יקו לאור ואין ואל יראה בעפעפי שחר׃

Nebo nezavřela dveří života mého, ani skryla trápení od očí mých.

כי לא סגר דלתי בטני ויסתר עמל מעיני׃

Proč jsem neumřel v matce, aneb vyšed z života, proč jsem nezahynul?

למה לא מרחם אמות מבטן יצאתי ואגוע׃

Proč jsem vzat byl na klín, a proč jsem prsí požíval?

מדוע קדמוני ברכים ומה שדים כי אינק׃

Nebo bych nyní ležel a odpočíval, spal bych a měl bych pokoj,

כי עתה שכבתי ואשקוט ישנתי אז ינוח לי׃

S králi a radami země, kteříž sobě vzdělávali místa pustá,

עם מלכים ויעצי ארץ הבנים חרבות למו׃

Aneb s knížaty, kteříž měli zlato, a domy své naplňovali stříbrem.

או עם שרים זהב להם הממלאים בתיהם כסף׃

Aneb jako nedochůdče nezřetelné proč jsem nebyl, a jako nemluvňátka, kteráž světla neviděla?

או כנפל טמון לא אהיה כעללים לא ראו אור׃

Tamť bezbožní přestávají bouřiti, a tamť odpočívají ti, jenž v práci ustali.

שם רשעים חדלו רגז ושם ינוחו יגיעי כח׃

Také i vězňové pokoj mají, a neslyší více hlasu násilníka.

יחד אסירים שאננו לא שמעו קול נגש׃

Malý i veliký tam jsou rovni sobě, a služebník jest prost pána svého.

קטן וגדול שם הוא ועבד חפשי מאדניו׃

Proč Bůh dává světlo zbědovanému a život těm, kteříž jsou ducha truchlivého?

למה יתן לעמל אור וחיים למרי נפש׃

Kteříž očekávají smrti, a není jí, ačkoli jí hledají pilněji než skrytých pokladů?

המחכים למות ואיננו ויחפרהו ממטמונים׃

Kteříž by se veselili s plésáním a radovali, když by nalezli hrob?

השמחים אלי גיל ישישו כי ימצאו קבר׃

Člověku, jehož cesta skryta jest, a jehož Bůh přistřel?

לגבר אשר דרכו נסתרה ויסך אלוה בעדו׃

Nebo před pokrmem mým vzdychání mé přichází, a rozchází se jako voda řvání mé.

כי לפני לחמי אנחתי תבא ויתכו כמים שאגתי׃

To zajisté, čehož jsem se lekal, stalo se mi, a čehož jsem se obával, přišlo na mne.

כי פחד פחדתי ויאתיני ואשר יגרתי יבא לי׃

Neměl jsem pokoje, aniž jsem se ubezpečil, ani odpočíval, až i přišlo pokušení toto.

לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי ויבא רגז׃