Job 24

Proč by od Všemohoucího neměli býti skryti časové, a ti, kteříž jej znají, neměli neviděti dnů jeho?

מדוע משדי לא נצפנו עתים וידעו לא חזו ימיו׃

Bezbožníť nyní mezníky přenášejí, a stádo, kteréž mocí zajali, pasou.

גבלות ישיגו עדר גזלו וירעו׃

Osla sirotků zajímají, v zástavě berou vola od vdovy.

חמור יתומים ינהגו יחבלו שור אלמנה׃

Strkají nuznými s cesty, musejí se vůbec skrývati chudí na světě.

יטו אביונים מדרך יחד חבאו עניי ארץ׃

Aj, oni jako divocí oslové na poušti, vycházejí jako ku práci své, ráno přivstávajíce k loupeži; poušť jest chléb jejich i dětí jejich.

הן פראים במדבר יצאו בפעלם משחרי לטרף ערבה לו לחם לנערים׃

Na cizím poli žnou, a z vinic bezbožníci sbírají.

בשדה בלילו יקצירו וכרם רשע ילקשו׃

Nahé přivodí k tomu, aby nocovati musili bez roucha, nemajíce se čím přiodíti na zimě.

ערום ילינו מבלי לבוש ואין כסות בקרה׃

A přívalem v horách moknouce, nemajíce obydlí, k skále se přivinouti musejí.

מזרם הרים ירטבו ומבלי מחסה חבקו צור׃

Loupí sirotky, kteříž jsou při prsích, a od chudého základ berou.

יגזלו משד יתום ועל עני יחבלו׃

Nahého opouštějí , že musí choditi bez oděvu, a ti, kteříž snášejí snopy, v hladu zůstávati.

ערום הלכו בלי לבוש ורעבים נשאו עמר׃

Ti, jenž mezi zdmi jejich olej vytlačují, a presy tlačí, žíznějí.

בין שורתם יצהירו יקבים דרכו ויצמאו׃

Lidé v městech lkají, a duše zraněných volají, Bůh pak přítrže tomu nečiní.

מעיר מתים ינאקו ונפש חללים תשוע ואלוה לא ישים תפלה׃

Oniť jsou ti, kteříž odporují světlu, a neznají cest jeho, aniž chodí po stezkách jeho.

המה היו במרדי אור לא הכירו דרכיו ולא ישבו בנתיבתיו׃

Na úsvitě povstávaje vražedlník, morduje chudého a nuzného, a v noci jest jako zloděj.

לאור יקום רוצח יקטל עני ואביון ובלילה יהי כגנב׃

Tolikéž oko cizoložníka šetří soumraku, říkaje: Nespatříť mne žádný, a tvář zakrývá.

ועין נאף שמרה נשף לאמר לא תשורני עין וסתר פנים ישים׃

Podkopávají potmě i domy, kteréž sobě ve dne znamenali; nebo nenávidí světla.

חתר בחשך בתים יומם חתמו למו לא ידעו אור׃

Ale hned v jitře přichází na ně stín smrti; když jeden druhého poznati může, strachu stínu smrti okoušejí.

כי יחדו בקר למו צלמות כי יכיר בלהות צלמות׃

Lehcí jsou na svrchku vody, zlořečené jest jmění jejich na zemi, aniž odcházejí cestou svobodnou.

קל הוא על פני מים תקלל חלקתם בארץ לא יפנה דרך כרמים׃

Jako sucho a horko uchvacuje vody sněžné, tak hrob ty, jenž hřešili.

ציה גם חם יגזלו מימי שלג שאול חטאו׃

Zapomíná se na něj život matky, sladne červům, nebývá více připomínán, a tak polámána bývá nepravost jako strom.

ישכחהו רחם מתקו רמה עוד לא יזכר ותשבר כעץ עולה׃

Připojuje mu neplodnou, kteráž nerodí, a vdově dobře nečiní.

רעה עקרה לא תלד ואלמנה לא ייטיב׃

Zachvacuje silné mocí svou; ostojí-li kdo z nich, bojí se o život svůj.

ומשך אבירים בכחו יקום ולא יאמין בחיין׃

Dává jemu, na čemž by bezpečně spolehnouti mohl, však oči jeho šetří cest jejich.

יתן לו לבטח וישען ועיניהו על דרכיהם׃

Bývají zvýšeni poněkud, ale hned jich není; tak jako jiní všickni sníženi, vypléněni, a jako vrškové klasů stínáni bývají.

רומו מעט ואיננו והמכו ככל יקפצון וכראש שבלת ימלו׃

Zdaliž není tak? Kdo na mne dokáže klamu, a v nic obrátí řeč mou?

ואם לא אפו מי יכזיבני וישם לאל מלתי׃