Isaiah 2

Slovo, kteréž viděl Izaiáš syn Amosův o Judovi a Jeruzalému.

הדבר אשר חזה ישעיהו בן אמוץ על יהודה וירושלם׃

I stane se v posledních dnech, že utvrzena bude hora domu Hospodinova na vrchu hor, a vyvýšena nad pahrbky, i pohrnou se k ní všickni národové.

והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית יהוה בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגוים׃

A půjdou lidé mnozí, říkajíce: Poďte, a vstupme na horu Hospodinovu, do domu Boha Jákobova, a bude nás vyučovati cestám svým, i budeme choditi po stezkách jeho. Nebo z Siona vyjde zákon, a slovo Hospodinovo z Jeruzaléma.

והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה אל בית אלהי יעקב וירנו מדרכיו ונלכה בארחתיו כי מציון תצא תורה ודבר יהוה מירושלם׃

Onť bude souditi mezi národy, a trestati bude lidi mnohé. I zkují meče své v motyky, a oštípy své v srpy. Nepozdvihne národ proti národu meče, a nebudou se více učiti boji.

ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה׃

Dome Jákobův, poďtež, a choďme v světle Hospodinově.

בית יעקב לכו ונלכה באור יהוה׃

Ale ty jsi opustil lid svůj, dům Jákobův, proto že jsou naplněni ohavnostmi národů východních, a jsou pověrní jako Filistinští, a smyšlínky cizozemců že sobě libují.

כי נטשתה עמך בית יעקב כי מלאו מקדם ועננים כפלשתים ובילדי נכרים ישפיקו׃

K tomu naplněna jest země jejich stříbrem a zlatem, tak že není konce pokladům jejich; naplněna jest země jejich i koňmi, vozům pak jejich počtu není.

ותמלא ארצו כסף וזהב ואין קצה לאצרתיו ותמלא ארצו סוסים ואין קצה למרכבתיו׃

Naplněna jest také země jejich modlami; klanějí se dílu rukou svých, kteréž učinili prstové jejich.

ותמלא ארצו אלילים למעשה ידיו ישתחוו לאשר עשו אצבעתיו׃

Klaní se obecný člověk, a ponižuje se i přední muž; protož neodpouštěj jim.

וישח אדם וישפל איש ואל תשא להם׃

Vejdi do skály, a skrej se v prachu před hrůzou Hospodinovou, před slávou důstojnosti jeho.

בוא בצור והטמן בעפר מפני פחד יהוה ומהדר גאנו׃

Tuť oči vysoké člověka sníženy budou, a skloněna bude vysokost lidská, ale Hospodin sám vyvýšen bude v ten den.

עיני גבהות אדם שפל ושח רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא׃

Nebo den Hospodina zástupů se blíží na každého pyšného a zpínajícího se, i na každého vyvýšeného, i bude ponížen,

כי יום ליהוה צבאות על כל גאה ורם ועל כל נשא ושפל׃

I na všecky cedry Libánské vysoké a vyvýšené, i na všecky duby Bázanské,

ועל כל ארזי הלבנון הרמים והנשאים ועל כל אלוני הבשן׃

I na všecky hory vysoké, i na všecky pahrbky vyvýšené,

ועל כל ההרים הרמים ועל כל הגבעות הנשאות׃

I na všelikou věži vysokou, i na všelikou zed pevnou,

ועל כל מגדל גבה ועל כל חומה בצורה׃

I na všecky lodí mořské, i na všecka malování slibná.

ועל כל אניות תרשיש ועל כל שכיות החמדה׃

A sehnuta bude pýcha člověka, a snížena bude vysokost lidská, ale vyvýšen bude Hospodin sám v ten den,

ושח גבהות האדם ושפל רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא׃

Modly pak docela vymizejí.

והאלילים כליל יחלף׃

Tehdy půjdou do jeskyní skal a do roklí země, před hrůzou Hospodinovou a slávou důstojnosti jeho, když povstane, aby potřel zemi.

ובאו במערות צרים ובמחלות עפר מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ׃

V ten den zavrže člověk modly své stříbrné a modly své zlaté, kterýchž mu nadělali, aby se klaněl, totiž krtům a netopýřům.

ביום ההוא ישליך האדם את אלילי כספו ואת אלילי זהבו אשר עשו לו להשתחות לחפר פרות ולעטלפים׃

I vejde do slují skal a do vysedlin jejich před hrůzou Hospodinovou, a před slávou důstojnosti jeho, když povstane, aby potřel zemi.

לבוא בנקרות הצרים ובסעפי הסלעים מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ׃

Přestaňtež doufati v člověku, jehož dýchání v chřípích jeho jest. Nebo zač má jmín býti?

חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא׃