Luke 20

Jednog dana dok je naučavao narod u Hramu i naviještao evanđelje, ispriječe se glavari svećenički i pismoznanci sa starješinama

ויהי היום והוא מלמד את העם במקדש ומבשר ויגשו הכהנים והסופרים עם הזקנים׃

pa mu dobace: "Reci nam kojom vlašću to činiš ili tko ti dade tu vlast?"

ויאמרו אליו אמר נא לנו באי זו רשות אתה עשה את אלה או מי הוא הנתן לך את הרשות הזאת׃

On odgovori: "Upitat ću i ja vas. Recite mi:

ויען ויאמר אליהם אף אני אשאלכם דבר ואמרו לי׃

krst Ivanov bijaše li od Neba ili od ljudi?"

טבילת יוחנן המן השמים היתה אם מבני אדם׃

A oni smišljahu među sobom: "Reknemo li 'od Neba', odvratit će 'Zašto mu ne povjerovaste?'

ויחשבו בלבם לאמר אם נאמר מן השמים ואמר למה זה לא האמנתם לו׃

A reknemo li 'od ljudi', sav će nas narod kamenovati. Ta uvjeren je da je Ivan prorok."

ואם נאמר מבני אדם וסקלנו כל העם בעמדם על דעתם כי יוחנן נביא היה׃

I odgovore da ne znaju odakle.

ויענו לא ידענו מאין׃

I Isus reče njima: "Ni ja vama neću kazati kojom vlašću ovo činim."

ויאמר ישוע אליהם גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃

Zatim uze narodu kazivati ovu prispodobu: "Čovjek posadi vinograd, iznajmi ga vinogradarima i otputova na dulje vrijeme."

ויחל לדבר אל העם את המשל הזה איש אחד נטע כרם ויתן אתו אל כרמים וילך בדרך מרחוק לימים רבים׃

"Kada dođe doba, posla slugu vinogradarima da mu dadnu od uroda vinogradskoga. No vinogradari ga istukoše i otposlaše praznih ruku.

ולמועד שלח עבד אל הכרמים לתת לו מפרי הכרם והכרמים הכהו וישלחהו ריקם׃

Nato on posla drugoga slugu. Ali oni i toga istukoše, izružiše i otposlaše praznih ruku.

ויסף שלח עבד אחר ויכו גם אתו ויחרפהו וישלחהו ריקם׃

Posla i trećega. A oni i njega izraniše i izbaciše."

ויסף לשלח שלישי וגם אתו פצעו ויגרשהו וידחפהו חוצה׃

"Nato reče gospodar vinograda: 'Što da učinim? Poslat ću im sina svoga ljubljenoga. Njega će valjda poštovati.'

ויאמר בעל הכרם מה אעשה אשלחה את בני את ידידי כראותם אותו אולי יגורו מפניו׃

Ali kada ga vinogradari ugledaju, stanu među sobom umovati: 'Ovo je baštinik. Ubijmo ga da baština bude naša.'

וכראות אתו הכרמים נועצו יחדו לאמר זה הוא היורש לכו ונהרגהו ותהי לנו הירשה׃

Izbaciše ga iz vinograda i ubiše." "Što će dakle učiniti s njima gospodar vinograda?

ויגרשו אותו אל מחוץ לכרם ויהרגהו ועתה מה יעשה להם בעל הכרם׃

Doći će i pogubiti te vinogradare i dati vinograd drugima." Koji ga slušahu rekoše: "Bože sačuvaj!"

יבוא ויאבד את הכרמים האלה ויתן את הכרם לאחרים ויהי כשמעם ויאמרו חלילה מהיות כזאת׃

A on ih ošinu pogledom i reče: "A što ono piše: Kamen što ga odbaciše graditelji postade kamen zaglavni?

ויבט בם ויאמר ומה הוא זה הכתוב אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה׃

Tko god padne na taj kamen, smrskat će se, a na koga on padne, satrt će ga."

כל הנפל על האבן ההיא ישבר ואת אשר תפל עליו תשחקהו׃

Pismoznanci i glavari svećenički gledahu da istog časa stave ruke na nj, ali se pobojaše naroda. Dobro razumješe da o njima kaza tu prispodobu.

ויבקשו הכהנים הגדולים והסופרים לשלח בו את ידם בעת ההיא וייראו מפני העם כי ידעו אשר עליהם דבר את המשל הזה׃

Vrebajući na nj, poslaše uhode koji su se pravili pravednicima da ga uhvate u riječi pa da ga predaju oblasti i vlasti upraviteljevoj.

ויארבו לו וישלחו מארבים והם נדמו כצדיקים למען ילכדו אותו בדבר להסגירו אל השררה ואל יד ההגמון׃

Upitaše ga dakle: "Učitelju, znamo da pravo zboriš i naučavaš te nisi pristran, nego po istini učiš putu Božjem.

וישאלהו לאמר רבי ידענו כי נכונה תדבר ותלמד ולא תשא פנים כי באמת מורה אתה את דרך אלהים׃

Je li nam dopušteno dati porez caru ili nije?"

המתר לנו לתת מס אל הקיסר אם לא׃

Proničući njihovu lukavost, reče im:

ויכר את נכליהם ויאמר להם׃

"Pokažite mi denar." "Čiju ima sliku i natpis?"

מה תנסוני הראוני דינר של מי הצורה והמכתב אשר עליו ויענו ויאמרו של הקיסר׃

A oni će: "Carevu." On im reče: "Stoga dajte caru carevo, a Bogu Božje."

ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים׃

I ne mogoše ga uhvatiti u riječi pred narodom, nego umuknuše zadivljeni njegovim odgovorom.

ולא יכלו ללכדו בדבר לפני העם ויתמהו על מענהו ויחרישו׃

Pristupe mu neki od saduceja, koji niječu uskrsnuće. Upitaše ga:

ויקרבו אנשים מן הצדוקים הכפרים בתחית המתים וישאלהו לאמר׃

"Učitelju! Mojsije nam napisa: Umre li bez djece čiji brat koji imaše ženu, neka njegov brat uzme tu ženu te podigne porod bratu svomu.

מורה משה כתב לנו כי ימות אח בעל אשה ובנים אין לו ולקח אחיו את אשתו והקים זרע לאחיו׃

Bijaše tako sedmero braće. Prvi se oženi i umrije bez djece.

והנה היו שבעה אחים והראשון לקח אשה וימת לא בנים׃

Drugi uze njegovu ženu,

ויקח אתה השני וימת גם הוא לא בנים׃

onda treći; i tako redom sva sedmorica pomriješe ne ostavivši djece.

ויקח אתה השלישי וככה עשו אף השבעה ולא הניחו בנים וימותו׃

Naposljetku umrije i žena.

ובאחרונה מתה גם האשה׃

Kojemu će dakle od njih ta žena pripasti o uskrsnuću? Jer sedmorica su je imala za ženu."

והנה בתחית המתים למי מהם תהיה לאשה כי היתה אשה לשבעה׃

Reče im Isus: "Djeca se ovog svijeta žene i udaju.

ויען ישוע ויאמר אליהם בני העולם הזה ישאו נשים ותנשאנה׃

No oni koji se nađoše dostojni onog svijeta i uskrsnuća od mrtvih niti se žene niti udaju.

והזכים לנחל את העולם הבא ואת תחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה׃

Zaista, ni umrijeti više ne mogu: anđelima su jednaki i sinovi su Božji jer su sinovi uskrsnuća."

כי לא יוכלו עוד למות כי שוים הם למלאכים ובני אלהים המה בהיותם בני התקומה׃

"A da mrtvi ustaju, naznači i Mojsije kad u odlomku o grmu Gospodina zove Bogom Abrahamovim, Bogom Izakovim i Bogom Jakovljevim.

וגם משה רמז בסנה כי יקומו המתים בקראו את יהוה אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב׃

A nije on Bog mrtvih, nego živih. Ta svi njemu žive!"

והאלהים איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים כי כלם חיים לו׃

Neki pismoznanci primijete: "Učitelju! Dobro si rekao!"

ויענו מן הסופרים רבי יפה דברת׃

I nisu se više usuđivali upitati ga bilo što.

ולא ערבו עוד את לבם לשאל אותו דבר׃

A on im reče: "Kako kažu da je Krist sin Davidov?

ויאמר אליהם איך יאמרו על המשיח כי הוא בן דוד׃

Ta sam David veli u Knjizi psalama: Reče Gospod Gospodinu mojemu: 'Sjedi mi zdesna

והוא דוד אמר בספר תהלים נאם יהוה לאדני שב לימיני׃

dok ne položim neprijatelje tvoje za podnožje nogama tvojim!'

עד אשית איביך הדם לרגליך׃

David ga dakle naziva Gospodinom. Kako mu je onda sin?"

הנה דוד קרא לו אדון ואיך הוא בנו׃

I pred svim narodom reče svojim učenicima:

ויאמר אל תלמידיו באזני כל העם׃

"Čuvajte se pismoznanaca, koji rado hodaju u dugim haljinama, vole pozdrave na trgovima, prva sjedala u sinagogama i pročelja na gozbama,

הזהרו מן הסופרים החפצים להתהלך עטופי טלית ואהבים את שאלות שלומם בשוקים ואת מושבי הראש בבתי הכנסיות ואת מסבות הראש בסעודות׃

proždiru kuće udovičke, još pod izlikom dugih molitava. Stići će ih to oštrija osuda."

הבלעים את בתי האלמנות ומאריכים תפלתם למראה עינים המה משפט על יתר יקחו׃