Job 19

约伯回答说：

ויען איוב ויאמר׃

你们搅扰我的心，用言语压碎我要到几时呢？

עד אנה תוגיון נפשי ותדכאונני במלים׃

你们这十次羞辱我；你们苦待我也不以为耻。

זה עשר פעמים תכלימוני לא תבשו תהכרו לי׃

果真我有错，这错乃是在我。

ואף אמנם שגיתי אתי תלין משוגתי׃

你们果然要向我夸大，以我的羞辱为证指责我，

אם אמנם עלי תגדילו ותוכיחו עלי חרפתי׃

就该知道是　神倾覆我，用网罗围绕我。

דעו אפו כי אלוה עותני ומצודו עלי הקיף׃

我因委曲呼叫，却不蒙应允；我呼求，却不得公断。

הן אצעק חמס ולא אענה אשוע ואין משפט׃

　神用篱笆拦住我的道路，使我不得经过；又使我的路径黑暗。

ארחי גדר ולא אעבור ועל נתיבותי חשך ישים׃

他剥去我的荣光，摘去我头上的冠冕。

כבודי מעלי הפשיט ויסר עטרת ראשי׃

他在四围攻击我，我便归于死亡，将我的指望如树拔出来。

יתצני סביב ואלך ויסע כעץ תקותי׃

他的忿怒向我发作，以我为敌人。

ויחר עלי אפו ויחשבני לו כצריו׃

他的军旅一齐上来，修筑战路攻击我，在我帐棚的四围安营。

יחד יבאו גדודיו ויסלו עלי דרכם ויחנו סביב לאהלי׃

他把我的弟兄隔在远处，使我所认识的全然与我生疏。

אחי מעלי הרחיק וידעי אך זרו ממני׃

我的亲戚与我断绝；我的密友都忘记我。

חדלו קרובי ומידעי שכחוני׃

在我家寄居的，和我的使女都以我为外人；我在他们眼中看为外邦人。

גרי ביתי ואמהתי לזר תחשבני נכרי הייתי בעיניהם׃

我呼唤仆人，虽用口求他，他还是不回答。

לעבדי קראתי ולא יענה במו פי אתחנן לו׃

我口的气味，我妻子厌恶；我的恳求，我同胞也憎嫌。

רוחי זרה לאשתי וחנתי לבני בטני׃

连小孩子也藐视我；我若起来，他们都嘲笑我。

גם עוילים מאסו בי אקומה וידברו בי׃

我的密友都憎恶我；我平日所爱的人向我翻脸。

תעבוני כל מתי סודי וזה אהבתי נהפכו בי׃

我的皮肉紧贴骨头；我只剩牙皮逃脱了。

בעורי ובבשרי דבקה עצמי ואתמלטה בעור שני׃

我朋友啊，可怜我！可怜我！因为　神的手攻击我。

חנני חנני אתם רעי כי יד אלוה נגעה בי׃

你们为什么彷彿　神逼迫我，吃我的肉还以为不足呢？

למה תרדפני כמו אל ומבשרי לא תשבעו׃

惟愿我的言语现在写上，都记录在书上；

מי יתן אפו ויכתבון מלי מי יתן בספר ויחקו׃

用铁笔镌刻，用铅灌在磐石上，直存到永远。

בעט ברזל ועפרת לעד בצור יחצבון׃

我知道我的救赎主活著，末了必站立在地上。

ואני ידעתי גאלי חי ואחרון על עפר יקום׃

我这皮肉灭绝之后，我必在肉体之外得见　神。

ואחר עורי נקפו זאת ומבשרי אחזה אלוה׃

我自己要见他，亲眼要看他，并不像外人。我的心肠在我里面消灭了！

אשר אני אחזה לי ועיני ראו ולא זר כלו כליתי בחקי׃

你们若说：我们逼迫他要何等地重呢？惹事的根乃在乎他；

כי תאמרו מה נרדף לו ושרש דבר נמצא בי׃

你们就当惧怕刀剑；因为忿怒惹动刀剑的刑罚，使你们知道有报应（原文是审判）。

גורו לכם מפני חרב כי חמה עונות חרב למען תדעון שדין׃