Job 17

我的心灵消耗，我的日子灭尽；坟墓为我预备好了。

רוחי חבלה ימי נזעכו קברים לי׃

真有戏笑我的在我这里，我眼常见他们惹动我。

אם לא התלים עמדי ובהמרותם תלן עיני׃

愿主拿凭据给我，自己为我作保。在你以外谁肯与我击掌呢？

שימה נא ערבני עמך מי הוא לידי יתקע׃

因你使他们心不明理，所以你必不高举他们。

כי לבם צפנת משכל על כן לא תרמם׃

控告他的朋友、以朋友为可抢夺的，连他儿女的眼睛也要失明。

לחלק יגיד רעים ועיני בניו תכלנה׃

　神使我作了民中的笑谈；他们也吐唾沫在我脸上。

והצגני למשל עמים ותפת לפנים אהיה׃

我的眼睛因忧愁昏花；我的百体好像影儿。

ותכה מכעש עיני ויצרי כצל כלם׃

正直人因此必惊奇；无辜的人要兴起攻击不敬虔之辈。

ישמו ישרים על זאת ונקי על חנף יתערר׃

然而，义人要持守所行的道；手洁的人要力上加力。

ויאחז צדיק דרכו וטהר ידים יסיף אמץ׃

至于你们众人，可以再来辩论吧！你们中间，我找不著一个智慧人。

ואולם כלם תשבו ובאו נא ולא אמצא בכם חכם׃

我的日子已经过了；我的谋算、我心所想望的已经断绝。

ימי עברו זמתי נתקו מורשי לבבי׃

他们以黑夜为白昼，说：亮光近乎黑暗。

לילה ליום ישימו אור קרוב מפני חשך׃

我若盼望阴间为我的房屋，若下榻在黑暗中，

אם אקוה שאול ביתי בחשך רפדתי יצועי׃

若对朽坏说：你是我的父；对虫说：你是我的母亲姊妹；

לשחת קראתי אבי אתה אמי ואחתי לרמה׃

这样，我的指望在哪里呢？我所指望的谁能看见呢？

ואיה אפו תקותי ותקותי מי ישורנה׃

等到安息在尘土中，这指望必下到阴间的门闩那里了。

בדי שאל תרדנה אם יחד על עפר נחת׃