I Samuel 20

大卫从拉玛的拿约逃跑，来到约拿单那里，对他说：「我做了什么？有什么罪孽呢？在你父亲面前犯了什么罪，他竟寻索我的性命呢？」

ויברח דוד מנוית ברמה ויבא ויאמר לפני יהונתן מה עשיתי מה עוני ומה חטאתי לפני אביך כי מבקש את נפשי׃

约拿单回答说：「断然不是！你必不致死。我父作事，无论大小，没有不叫我知道的。怎么独有这事隐瞒我呢？决不如此。」

ויאמר לו חלילה לא תמות הנה לו עשה אבי דבר גדול או דבר קטן ולא יגלה את אזני ומדוע יסתיר אבי ממני את הדבר הזה אין זאת׃

大卫又起誓说：「你父亲准知我在你眼前蒙恩。他心里说，不如不叫约拿单知道，恐怕他愁烦。我指著永生的耶和华，又敢在你面前起誓，我离死不过一步。」

וישבע עוד דוד ויאמר ידע ידע אביך כי מצאתי חן בעיניך ויאמר אל ידע זאת יהונתן פן יעצב ואולם חי יהוה וחי נפשך כי כפשע ביני ובין המות׃

约拿单对大卫说：「你心里所求的，我必为你成就。」

ויאמר יהונתן אל דוד מה תאמר נפשך ואעשה לך׃

大卫对约拿单说：「明日是初一，我当与王同席，求你容我去藏在田野，直到第三日晚上。

ויאמר דוד אל יהונתן הנה חדש מחר ואנכי ישב אשב עם המלך לאכול ושלחתני ונסתרתי בשדה עד הערב השלשית׃

你父亲若见我不在席上，你就说：『大卫切求我许他回本城伯利恒去，因为他全家在那里献年祭。』

אם פקד יפקדני אביך ואמרת נשאל נשאל ממני דוד לרוץ בית לחם עירו כי זבח הימים שם לכל המשפחה׃

你父亲若说好，仆人就平安了；他若发怒，你就知道他决意要害我。

אם כה יאמר טוב שלום לעבדך ואם חרה יחרה לו דע כי כלתה הרעה מעמו׃

求你施恩与仆人，因你在耶和华面前曾与仆人结盟。我若有罪，不如你自己杀我，何必将我交给你父亲呢？」

ועשית חסד על עבדך כי בברית יהוה הבאת את עבדך עמך ואם יש בי עון המיתני אתה ועד אביך למה זה תביאני׃

约拿单说：「断无此事！我若知道我父亲决意害你，我岂不告诉你呢？」

ויאמר יהונתן חלילה לך כי אם ידע אדע כי כלתה הרעה מעם אבי לבוא עליך ולא אתה אגיד לך׃

大卫对约拿单说：「你父亲若用厉言回答你，谁来告诉我呢？」

ויאמר דוד אל יהונתן מי יגיד לי או מה יענך אביך קשה׃

约拿单对大卫说：「你我且往田野去。」二人就往田野去了。

ויאמר יהונתן אל דוד לכה ונצא השדה ויצאו שניהם השדה׃

约拿单对大卫说：「愿耶和华─以色列的　神为证。明日约在这时候，或第三日，我探我父亲的意思，若向你有好意，我岂不打发人告诉你吗？

ויאמר יהונתן אל דוד יהוה אלהי ישראל כי אחקר את אבי כעת מחר השלשית והנה טוב אל דוד ולא אז אשלח אליך וגליתי את אזנך׃

我父亲若有意害你，我不告诉你使你平平安安地走，愿耶和华重重地降罚与我。愿耶和华与你同在，如同从前与我父亲同在一样。

כה יעשה יהוה ליהונתן וכה יסיף כי ייטב אל אבי את הרעה עליך וגליתי את אזנך ושלחתיך והלכת לשלום ויהי יהוה עמך כאשר היה עם אבי׃

你要照耶和华的慈爱恩待我，不但我活著的时候免我死亡，

ולא אם עודני חי ולא תעשה עמדי חסד יהוה ולא אמות׃

就是我死后，耶和华从地上剪除你仇敌的时候，你也永不可向我家绝了恩惠。」

ולא תכרת את חסדך מעם ביתי עד עולם ולא בהכרת יהוה את איבי דוד איש מעל פני האדמה׃

于是约拿单与大卫家结盟，说：「愿耶和华借大卫的仇敌追讨背约的罪。」

ויכרת יהונתן עם בית דוד ובקש יהוה מיד איבי דוד׃

约拿单因爱大卫如同爱自己的性命，就使他再起誓。

ויוסף יהונתן להשביע את דוד באהבתו אתו כי אהבת נפשו אהבו׃

约拿单对他说：「明日是初一，你的座位空设，人必理会你不在那里。

ויאמר לו יהונתן מחר חדש ונפקדת כי יפקד מושבך׃

你等三日，就要速速下去，到你从前遇事所藏的地方，在以色磐石那里等候。

ושלשת תרד מאד ובאת אל המקום אשר נסתרת שם ביום המעשה וישבת אצל האבן האזל׃

我要向磐石旁边射三箭，如同射箭靶一样。

ואני שלשת החצים צדה אורה לשלח לי למטרה׃

我要打发童子，说：『去把箭找来。』我若对童子说：『箭在后头，把箭拿来』，你就可以回来；我指著永生的耶和华起誓，你必平安无事。

והנה אשלח את הנער לך מצא את החצים אם אמר אמר לנער הנה החצים ממך והנה קחנו ובאה כי שלום לך ואין דבר חי יהוה׃

我若对童子说：『箭在前头』，你就要去，因为是耶和华打发你去的。

ואם כה אמר לעלם הנה החצים ממך והלאה לך כי שלחך יהוה׃

至于你我今日所说的话，有耶和华在你我中间为证，直到永远。」

והדבר אשר דברנו אני ואתה הנה יהוה ביני ובינך עד עולם׃

大卫就去藏在田野。到了初一日，王坐席要吃饭。

ויסתר דוד בשדה ויהי החדש וישב המלך על הלחם לאכול׃

王照常坐在靠墙的位上，约拿单侍立，押尼珥坐在扫罗旁边，大卫的座位空设。

וישב המלך על מושבו כפעם בפעם אל מושב הקיר ויקם יהונתן וישב אבנר מצד שאול ויפקד מקום דוד׃

然而这日扫罗没有说什么，他想大卫遇事，偶染不洁，他必定是不洁。

ולא דבר שאול מאומה ביום ההוא כי אמר מקרה הוא בלתי טהור הוא כי לא טהור׃

初二日大卫的座位还空设。扫罗问他儿子约拿单说：「耶西的儿子为何昨日、今日没有来吃饭呢？」

ויהי ממחרת החדש השני ויפקד מקום דוד ויאמר שאול אל יהונתן בנו מדוע לא בא בן ישי גם תמול גם היום אל הלחם׃

约拿单回答扫罗说：「大卫切求我容他往伯利恒去。

ויען יהונתן את שאול נשאל נשאל דוד מעמדי עד בית לחם׃

他说：『求你容我去，因为我家在城里有献祭的事；我长兄吩咐我去。如今我若在你眼前蒙恩，求你容我去见我的弟兄』；所以大卫没有赴王的席。」

ויאמר שלחני נא כי זבח משפחה לנו בעיר והוא צוה לי אחי ועתה אם מצאתי חן בעיניך אמלטה נא ואראה את אחי על כן לא בא אל שלחן המלך׃

扫罗向约拿单发怒，对他说：「你这顽梗背逆之妇人所生的，我岂不知道你喜悦耶西的儿子，自取羞辱，以致你母亲露体蒙羞吗？

ויחר אף שאול ביהונתן ויאמר לו בן נעות המרדות הלוא ידעתי כי בחר אתה לבן ישי לבשתך ולבשת ערות אמך׃

耶西的儿子若在世间活著，你和你的国位必站立不住。现在你要打发人去，将他捉拿交给我；他是该死的。」

כי כל הימים אשר בן ישי חי על האדמה לא תכון אתה ומלכותך ועתה שלח וקח אתו אלי כי בן מות הוא׃

约拿单对父亲扫罗说：「他为什么该死呢？他做了什么呢？」

ויען יהונתן את שאול אביו ויאמר אליו למה יומת מה עשה׃

扫罗向约拿单抡枪要刺他，约拿单就知道他父亲决意要杀大卫。

ויטל שאול את החנית עליו להכתו וידע יהונתן כי כלה היא מעם אביו להמית את דוד׃

于是约拿单气忿忿地从席上起来，在这初二日没有吃饭。他因见父亲羞辱大卫，就为大卫愁烦。

ויקם יהונתן מעם השלחן בחרי אף ולא אכל ביום החדש השני לחם כי נעצב אל דוד כי הכלמו אביו׃

次日早晨，约拿单按著与大卫约会的时候出到田野，有一个童子跟随。

ויהי בבקר ויצא יהונתן השדה למועד דוד ונער קטן עמו׃

约拿单对童子说：「你跑去，把我所射的箭找来。」童子跑去，约拿单就把箭射在童子前头。

ויאמר לנערו רץ מצא נא את החצים אשר אנכי מורה הנער רץ והוא ירה החצי להעברו׃

童子到了约拿单落箭之地，约拿单呼叫童子说：「箭不是在你前头吗？」

ויבא הנער עד מקום החצי אשר ירה יהונתן ויקרא יהונתן אחרי הנער ויאמר הלוא החצי ממך והלאה׃

约拿单又呼叫童子说：「速速地去，不要迟延！」童子就拾起箭来，回到主人那里。

ויקרא יהונתן אחרי הנער מהרה חושה אל תעמד וילקט נער יהונתן את החצי ויבא אל אדניו׃

童子却不知道这是什么意思，只有约拿单和大卫知道。

והנער לא ידע מאומה אך יהונתן ודוד ידעו את הדבר׃

约拿单将弓箭交给童子，吩咐说：「你拿到城里去。」

ויתן יהונתן את כליו אל הנער אשר לו ויאמר לו לך הביא העיר׃

童子一去，大卫就从磐石的南边出来，俯伏在地，拜了三拜；二人亲嘴，彼此哭泣，大卫哭得更恸。

הנער בא ודוד קם מאצל הנגב ויפל לאפיו ארצה וישתחו שלש פעמים וישקו איש את רעהו ויבכו איש את רעהו עד דוד הגדיל׃

约拿单对大卫说：「我们二人曾指著耶和华的名起誓说：『愿耶和华在你我中间，并你我后裔中间为证，直到永远。』如今你平平安安地去吧！」大卫就起身走了；约拿单也回城里去了。

ויאמר יהונתן לדוד לך לשלום אשר נשבענו שנינו אנחנו בשם יהוה לאמר יהוה יהיה ביני ובינך ובין זרעי ובין זרעך עד עולם ויקם וילך ויהונתן בא העיר׃